[yonigol]

בתביעות קטנות יש צורך לציין מספר ת.ז. של הנתבע או מספר ח.פ במידה ומדובר בחברה/תאגיד.

לועד בית כיישות אין מספר ת.ז. או מספר ח.פ.

הכתובת המתאימה לתביעות מהסוג הזה הוא אצל המפקח על בתים משותפים.
מדובר בהליך דומה מאוד להליך של תביעה קטנה:
1. אין צורך בייצוג של עורך דין.
2. הדיון הוא קצר ומהיר ולא כפוף לפרוצדורות משפטיות מסובכות.

ייתרון נוסף שיש להליך הוא שהמפקח על בתים משוטפים יכול לתת "צו עשה" (לתקן את הסתימה) או כל צו אחר (לצוות על ועד הבית לבצע פעולות למניעת סתימה עתידית או להורות על החלפת צנרת).

אגרת המינימום נראית לי קצת גבוהה (תבדוק שוב).
בכל מקרה, במידה ותזכה בתביעה, מן הצדק שהאגרה תושט על ועד הבית.

[yonigol]

אחד התיקונים האחרונים לחוק הגנת הצרכן מתייחס לעבירות על החוק שמבוצעים כנגד קשישים.
על פי החוק במידה ומדובר בעבירה שחוזרת על עצמה או שנעשתה בנסיבות מחמירות, אז גובה הפיצויים לדוגמא שרשאי בית המשפט לפסוק הוא עד 50000 שח.

בהמשך חוק הגנת הצרכן מגדיר מה הן אותן נסיבות מחמירות ואחת ההגדרות היא עבירה שנעשתה נגד קשישים.

[yonigol]

לפי החוק:
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 10,000 שקלים חדשים ובלבד שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, אם מצא כי ההפרה היא הפרה חוזרת או הפרה נמשכת או שהיא נעשתה בנסיבות מחמירות כהגדרתן בסעיף 23א(ב).

23א(ב)
(4) העבירה נעברה או היתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה;

בכל מקרה אצור איתך קשר למשרד על מנת לברר כיצד נוכל להתקדם.

תודה.

[yonigol]

תודה על התשובות. שאלה נוספת:
1. מכיוון שמדובר באזרחים מבוגרים, ידוע לי שניתן לתבוע פיצויים לדוגמא על סך 50000 שח.
2. יחד עם הוריי, מדובר בעוד זוג פנסיונרים שנעברו כלפיהם אותם העבירות.

השאלה היא:
האם מומלץ להגיש את התביעה בהליך רגיל (לא תביעה קטנה)?
אם כן, אשמח העזר בשירותך.

תודה,
יוני

[מאת]

תגובות