[נסים לביא]

במידה וקיבלת זימון לבית המשפט, כדאי להגיע בליווי עו"ד שיפעל למען הקלה בעונש ואיתור כשלים ראייתים בדוח המשטרה

[נסים לביא]

כל עוד לא קיבלת הודעה על סגירת התיק, לא ניתן להסיק האם יש כוונה לעשות כן רק משום שנגד מעורב אחר הוגש מכתב ידוע שני. לגבי התפוסים- ניתן להגיש בקשה מתאימה. ממליץ להיוועץ בעורך דין.

[נסים לביא]

דרוש חקירה כשמו כן הוא- ביטוי המלמד על סטטוס ברישומי המשטרה וביקורת הגבולות על היותו של אדם דרוש להגיע לחקירה משטרתית. צו מעצר זהו צו שיפוטי הניתן לפי בקשת המשטרה ביחס לאדם שלגביו בית המשפט השתכנע כי קיים חשד סביר שביצע עבירה המצדיקה מעצר. צו מעצר אינו מופיע במרשם הפלילי.

[נסים לביא]

בנסיבות שתיארת ועל פי דיני השותפות של חוק העונשין, קיים סיכוי שתמצא כמעורב בביצוע עבירה.

[נסים לביא]

צריך להבין ממנה היכן עומד עניינה- האם הוגש כתב אישום? ואם כן- באילו עבירות? או שהתיק עדיין תחת חקירה- ואז צריך לפעול בדרך אחרת.

[נסים לביא]

שלום יובל,
אכן קיימת אפשרות להגיש ערר על סגירת התיק. כחלק מהליך הגשת הערר, יש לך הזכות להעתיק את כל חומרי החקירה ולבסס עליהם את בקשת הערר. לגבי הסיכויים- קשה להעריך, כל תיק לגופו. ניתן לפנות גם להליכים אזרחיים.

[נסים לביא]

יוני שלום, המבחן המנחה את רשויות התביעה בעת החלטה האם יש להגיש כתב אישום אם לאו, הוא האם יש סיכוי סביר להרשעה. אם לכמת זאת לכדי מספר, אזי יש לומר כי במידה וניתן להניח ברמה של מעל ל-50 אחוז כי התיק יסתיים בהרשעה- כתב האישום יוגש. כפי שציינת בשאלתך, אכן לא מדובר במבחן מדוד או נוסחה מתמטית והדבר נקבע בהתאם להערכתו המקצועית של הממונה על התיק את הראיות שבו.

[נסים לביא]

המקרה שאתה מתאר וודאי עולה לכדי עבירת משמעת במוסד בו אתה לומד, עבירה שיכול ותישא עמה הליך משמעתי עם סנקציות בצדו. ברמה הפלילית- על אף שמבחינה משפטית טהורה הדבר יכול להוות בסיס לעבירה של קבלה, או לכל הפחות ניסיון, של דבר במרמה, ספק רב אם המוסד יוציא זאת לטיפול משטרתי שכן על פניו, על סמך מה שתיארת כאן, זהו מקרה שיסווג ככזה שנסיבותיו אינן מצדיקות טיפול במישור הפלילי.

[נסים לביא]

במידה והדבר לא כלל הליך של חקירה באזהרה ונטילת טביעות אצבע- התשובה היא לא. לא נפתח נגדך תיק משטרה.

[נסים לביא]

כאשר נודע למשטרה על ביצוע עבירה או במקרה שתיארת איום בהתאבדות, היא מחויבת בפתיחת הליך חקירה. בשלב החקירה למשטרה אין חובה למסור את המידע שיש בידה והביא לפתיחת הליך החקירה. מעבר לכך, באשר לבחינת התנהלות לא תקינה של המשטרה- יש להיוועץ בעו"ד שיבחן אם נפל פגם בהתנהלות המשטרה ולפעול בהתאם.

[נסים לביא]

כפי שציינת בשאלתך, אכן על מנת לגבש את יסודות עבירת הסחיטה באיומים יש צורך בהוכחת איום שהופנה לאדם על מנת להניע אותו לעשות או להימנע מלעשות מעשה. לעומת זאת, בכתב הגנה המוגש במסגרת תביעה אזרחית, ניתן להשתמש בביטויים מסוימים אך לא במובן הפלילי של המילה. כך כאשר הנתבע כותב בכתב הגנתו כי נסחט, כמובן שאין חובה כי העבודות שתיאר יחפפו את העבודות היכולות להקים בהכרח את עבירת הסחיטה אלא הדבר נועד בדר"כ בכדי "לנפח" את כתב ההגנה.

[נסים לביא]

הליך חקירה וגביית עדויות עשוי להיות כזה אשר במסגרתו נשאלות שאלות מתחום חיי הפרט, זאת בין אם מדובר בחשוד ובין אם במהלך גביית הודעה מעד בחקירה "פתוחה". כך או אחרת, ככל והנחקר סבור שאין רלוונטיות לשאלה הוא רשאי לציין זאת בפני החוקרים ולבקש להסתפק בכך כתשובה.

[נסים לביא]

שלום מרים, אמירה מעין זו שתיארת יכולה לעלות לכדי עבירת איומים. עבירת האיום מוגדר בחוק העונשין כמעשה שנועד על מנת ליצור הקנטה או הפחדה. התשובה לשאלה האם ניתן להגיש תלונה במשטרה- היא בהחלט כן. אך צריך לזכור כי התלונה תוביל לפתיחת חקירה, גביית עדויות ולבסוף אפשר גם שתוביל לאישום פלילי. באשר למדיניות הענישה בעבירות אלו- ובכן, היא משתנה בהתאם לנסיבות. במישור נוסף, ככל והאיומים ממשיכים, ניתן לפנות במקביל להליך של מניעת הטרדה מאיימת, במסגרתו ניתן לבקש צו להרחקת המאיים.

[מאת]

תגובות