[nisim.ab]

תחילה אציין כי, אם יש אפילו סיכוי קלוש לחידוש הקשר בין האב לילדיו, הרי שביהמ,ש לא יאפשר כל פגיעה במזונותיהם, ראי בעניין זה תמ"ש (חיפה) 12460/97 ל.ש. (קטינה) ואח' נ' ר.ש., תק-מש 99(2), 44, בעמ' 45. וראה בדומה החלטת ביהמ"ש במ"א (ירושלים) 1117/94 פלוני נ' אלמוני קטין, תק-מח 97(3) 3188, בעמ' 3194.

את הקווים המנחים לפגיעה במזונות ילד מרדן, קבעה השופטת ע מילר בתמ"ש (תל-אביב) 14652/97 א' ע' נ' א' ר' (קטין), תק-מש 2003(1) 21, בעמ' 28.

על כל פנים, גם במקרה בו יורה ביהמ"ש על פגיעה מעין זו, יהיה הדהר בגדר של צמצום ולא ביטול.

נסים אברג'ל, טו"ר

[nisim.ab]

בכל מקרה, חלוקת רכוש מתבצעת בהתאם לחוק יחסי ממון – הסדר איזון המשאבים, בו נקבע שכל רכוש משותף שנצבר בין הצדדים במהלך חיי הנשואין, דינו להיות מחולק בין הני הזוג באופן של מחצה על מחצה.

הצהרתך יכולה לעמוד בעוכרך באם תצהיר אותה אף בביה"ד הרבני, או אז, אתה עלול להיות מחוייב במלוא כתובת האשה.

נסים אברג'ל, טו"ר

[מאת]

תגובות