שלום רב דורית,
מבלי להכיר את היקף הנכסים וסוגם, אענה בכלליות רבה.
ככלל, מוריש לא יכול להורות מה ייעשה בנכסיו לאחר מותו אלא בצוואה בלבד שעומדת באמות המידה התקניות של עריכת צוואה ואין בהן סעיפים מנוגדים לתקנת השוק וכו', שכן, ככל שהמדובר בצוואה בלתי חוקית, בלתי מוסרית או בלתי אפשרית – במסגרת הליך התנגדות לקיום צוואה של אחד מהיורשים ואפילו צד ג', אם ביהמ"ש לא יוכל להתחקות אחר כוונת המצווה/מוריש ולתקן את הצוואה, באופן מלא או חלקי, קיים חשש סביר כי הצוואה תתבטל והירושה תחולק לפי חוק הירושה כאילו לא נערכה לעולם צוואה.
קיימים הסכמים מותרים ומנגד, הסכמים אסורים, ככל שהם עוסקים בעיזבון המנוח.
בכל מקרה, גם ליורשים יש מילה פה, והם יכולים להחליט לחלק את העיזבון (הרכוש שירשו), אחרת ממה שציווה המוריש, בלי שהדבר ייחשב לאירוע מס ובלי שיאלצו לשלם מס שבח (אם מדובר בנכסי מקרקעין) – הטבה מיוחדת שניתנת ליורשים בחוק מיסוי מקרקעין.
המדובר בהסכם חלוקה בין יורשים, אשר לא נחשב לעסקה במקרקעין.
ככל שמדובר בנכסים רבים של המוריש, רצוי תמיד למנות מנהל עיזבון במסגרת הצוואה, כל שכן אם יש חשש ממשי לפרוץ סכסוך בין היורשים / זכאים / נהנים.
חוק הירושה מציב שני מסלולים חלופיים לניהול עיזבון: הן על-ידי מנהל עיזבון והן על-ידי יורשים.
החוק מציב גם שני מנגנונים למינוי מנהל עיזבון: מחד, כאשר יש הוראה בדבר מינוי מנהל עיזבון בצוואה – מופעלת הוראת סעיף 81 לחוק הירושה. מאידך, כאשר לא הושארה צוואה או אין הוראה של המוריש בעניין מינוי מנהל עיזבון – מופעלת הוראת סעיף 78(א) לחוק הירושה.
ביהמ"ש מוסמך לאשר מכירתם של נכסי העיזבון הרשומים בצוואה עוד לפני תחילת הליכי החלוקה, ואולם אין כל ספק, ששומה על בית-המשפט להפעיל את שיקול-דעתו בדרך הנאותה, תוך התחשבות, ככל האפשר, ברצונם של היורשים, בזכויותיהם הפרוספקטיביות, מחד גיסא, ובחוות-דעתם לגבי תנאי העסקה הנדונה וכדאיותה, מאידך גיסא.
כמו כן, יש שיקולים רבים ומסוגים שונים שיש לקחת בחשבון בצוואה שתענה באופן אופטימלי לרצון המצווה, בפרט שהמדובר בנכסים רבים, אולי אף כמו במקרה שלך, אותו לא פרטת.
בנוסף, קיים הבדל מהותי בין כסף נזיל וזכויות כספיות לבין נדל"ן ומטלטלין, זאת משום שעל מטלטלין וכסף, לא חל מס בעת פטירתו של אדם. לעומת זאת על נדל"ן חל מס, אלא אם כן מדובר בנסיבות מיוחדות.
ככל שמדובר בנכסי נדל"ן, לאופן ביצוע העברת הזכויות והתמורה המשולמת בגינן עשויות להיות משמעויות מרחיקות לכת מבחינת תשלומי מס שבח ומס רכישה (אם וכאשר הנכסים יימכרו לצד ג').
למשל, חוק מיסוי מקרקעין קובע כי הורשת נכס מקרקעין אינה נחשבת כעסקת מקרקעין לעניין המס. כך שנכס המתקבל בירושה נרשם על שם היורש ללא תשלום מס רכישה או מס שבח.
לעומת זאת, מכירת הנכסים ע"י היורשים תחוייב במס, ובמונחים של כסף, ככל שמדובר בנכסים רבים הרי שמדובר בהפסד עבור היורשים שיכול להגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים!
אם כן, ברור כמה חשוב למצות כל דרך לבצע מכירת נכס ירושה בדרך בה תשלומי המס יהיו מזעריים, וגם פה יש דרכים ושיטות, ששיקולים רבים שרק עו"ד לדיני משפחה וירושה מנוסה, יודע לקחת בחשבון בשלב עריכת הצוואה.
יש עוד שיקולים רבים וקרדינליים שצריך לקחת בעריכת נכסים עבור מוריש עם נכסים רבים, בין היתר, מנגנונים וקונסטרוקציות שמומלץ להכניס לצוואה כדי למנוע תרחישים שליליים במות המוריש, אך לא הפורום לא המקום הנכון לפרטים, ואינו תחליף לפגישת ייעוץ פרטנית, וודאי לא במקרים מורכבים!
אשמח לסייע לך באופן אישי בעניין חשוב זה שמטרי אותך.
בהצלחה!
עו"ד איתן אמירי,
דיני משפחה, ירושה ומקרקעין
משה פרץ ושות', משרד עורכי דין
יובהר ויודגש כי, אנו עושים כל שביכולתנו לענות תשובות על שאלות הגולשים בצורה מקצועית, אך לרוב, המדובר בתשובות כלליות בלבד. לפיכך, המידע הניתן אינו מהווה יעוץ משפטי אינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין העוסק בתחום. המסתמך/ת על המידע שבפורום עושה זאת על אחריותו/ה בלבד. בכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין לפני נקיטת כל הליך ולא להסתמך על מקורות מידע כלליים.
לייעוץ משפטי פרטני ומסודר בהתאם למקרה הספציפי ניתן לפנות לעו"ד איתן אמירי בטלפון 054-7649435, ולתאם פגישת ייעוץ פ ר ט נ י ת
