שלום שני,
רב הנסתר על הגלוי בשאלתך.
שאלתך מורכבת וחסרים נתונים כדי להשיב תשובה מדוייקת.
ככל שאת/ה מיוצג/ת, ברי כי עו"ד מטעמך צריך לדעת, או אמור לדעת, מהי התשובה, אחרת, אם אינך מיוצגת, מדובר בהליך לא פשוט. בהמשך אפרט את המבחנים השונים מהפסיקה המתייחסים לקבילות קלטות או תמלול שלהן.
לא הצלחתי להבין נתוני סף:
אם המכשיר הנייד ממנו בוצעו ההקלטות היה שלך בעבר, ולאחר מכן עבר לנתבע, ככל שהגיע אליו בדרך חוקית, אין חשיבות לשאלה מאיזה מכשיר הוקלטו השיחות, אחרת זה הופך את העניין לסבוך יותר.
גם לא ממש הצלחתי להבין כיצד אפשר להוציא מהמשטרה את תמלול השיחות, שכן אם המדובר בחומרי חקירה, הרי שניתן לקבלם רק אם נתפח הליך פללי ורק אם הוגש כתב אישום כנגד הנתבע, ורק אם עו"ד מטעמו בקש אותם, אלא אם כן אתה הגשת תלונה כנגד הנתבע בגינה נפתח הליך פלילי.
ככלל, אפשר להשתמש בממצאים ומסקנות שנקבעו במשפט פלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי, שכן מאזן ההשתברויות בהליך פלילי היינו קרוב למאה אחוז – מעל לספק סביר, ובהליך אזרחי מעל 50 אחוז בלבד. ממצאים, משמע, גם ראיות.
ושוב, איני יודע אם בכלל היה הליך פלילי ובאיזה שלב הוא נמצא, לכן ספק אם נפקותו של הכלל רלוונטית בעניינך.
בכל אופן, אתמקד בעניין ההקלטות / תמלול כפי שהפסיקה והחוק מתייחסים אליהם:
בעניין זה נקבעה הלכה בפרשות שניר ומנבר (ע"פ 869/81 מוחמד שניר נ' מדינת ישראל וע"פ 6411/98 נחום מנבר נ' מדינת ישראל, בהם נקבעו מספר כללים בנוגע לקבילות קלטת. וכך נקבע: 1. הנטל להוכיח כי הראיה קבילה חל על מגיש הראיה. 2. על מנת שבית המשפט יוכל ליתן החלטה על קבלת סרט ההקלטה או התקליט, יש להוכיח תחילה קיומם של מספר תנאים מקדמיים:
א. המכשיר או האמצעי האחר ששימש להקלטה, פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו. ב. האדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו. ג. ההסרטה או ההקלטה מהימנות ונכונות. ד. לא נעשו בסרט שינויים בצורת הוספות או השמטות. ה. זיהויים של המדברים בסרט או בהקלטה ו. הדברים בהקלטה נאמרו מרצונו הטוב של המדבר ללא כפייה או פיתוי.
3. בנוסף לאלו, בית המשפט בוחן האם האזנת סתר (עם הקלטה בסתר) לשיחת הזולת באמצעות מכשיר היא קבילה כראיה אם לאו, וזאת בכפוף לקבוע בחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979.
4. כמו כן, על מגיש הראיה להוכיח את אמינות המקליטים, דהיינו שלא נעשתה חרושת ראיות וכי לא טופל בהקלטה במטרה להשמיט מתוכה דברים או כדי להוסיף עליה דברים שלא היו בה. הדגש הוא על הנאמנות של מה שהוקלט באופן שהפלט זהה לקלט המקורי. בהקשר זה יצוין, כי אין בעובדה שקטעים מההקלטה לא ניתנים לפיענוח או להבנה או שקטעים ממנה לא הוקלטו או נמחקו בטעות, כדי לפסול כראיה את שניתן לשמיעה ולהבנה.
5. כלל נוסף שנקבע, דן בשאלת דיוק האבחנה של אלה הנדרשים להאזין למה שהוקלט. ישנה חשיבות רבה לכך, אם דברים המושמעים בהקלטה מיוחסים לפלוני או לאלמוני.
6. במסגרת קבילות הקלטת כראיה, בית המשפט יבחן עוד, האם לא טופל בדובר או בדוברים באופן שיש בו כדי להביאם לאמירת דברים, שהשמעתם נכפתה עליהם, או, לחלופין, שמא נעדרת תגובה של אחד הנוכחים, מאחר שמנעו ממנו בכוח להשמיע דבריו.
בפרשת שניר קבע בית המשפט, כי ההקלטה היא ראיה בפני עצמה ואין צורך בעד שיעיד כי שמע את הדברים, אולם על מגיש הראיה להוכיח את תנאי קבילותה שפורטו לעיל.
בפרשת מנבר חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה בפרשת שניר, אך הוסיף כי לעיתים ניתן יהיה להוכיח את תוכנה של שיחה ולקבל כראיה תמליל שלה אף שתנאי הקבילות לא הוכחו. במידה והעד מודה שהוא נטל חלק בשיחה המוצאת את ביטוייה בתמליל וכי התמליל מהווה שיקוף מהימן של אותה שיחה, הרי שניתן יהיה לקבל את התמליל כראיה.
יצוין, כי הודאת העד בקיום השיחה ובתוכנה אינה חייבת להיות מפורשת אלא יכולה להיות במשתמע ולבוא לידי ביטוח בהתנהגותו.
יצויין, כי גם על סוגיה זו של קבילות הקלטה כראיה חל כלל הראיה הטובה ביותר, לפיו כדי להוכיח עובדה משפטית, יש להביא ולהשתמש בראייה הטובה ביותר. יחד עם זאת, בתי המשפט מקבלים גם ראיות משניות אם הוכח כי הינן מהימנות.
בהצלחה!
עו"ד איתן אמירי,
משה פרץ ושות', משרד עו"ד
יובהר ויודגש כי, אנו עושים כל שביכולתנו לענות תשובות על שאלות הגולשים בצורה מקצועית, אך לרוב, המדובר בתשובות כלליות בלבד. לפיכך, המידע הניתן אינו מהווה יעוץ משפטי אינו מהווה תחליף להתייעצות פרטנית עם עורך דין העוסק בתחום. המסתמך/ת על המידע שבפורום עושה זאת על אחריותו/ה בלבד. בכל מקרה יש להיוועץ עם עורך דין לפני נקיטת כל הליך ולא להסתמך על מקורות מידע כלליים.
לייעוץ משפטי פרטני ומסודר בהתאם למקרה הספציפי ניתן לפנות לעו"ד איתן אמירי בטלפון 054-7649435, ולתאם פגישת ייעוץ פ ר ט נ י ת.
