[ליאור גרופל]

ברוב ההסכמים מופיע שהבנייה צריכה להיעשות בכל מקרה בהתאם לתקנים ולתקנות. זה יכול להיות פתח לטעון בדבר גודל החניה.

בכל מקרה, הרישום בטאבו צריך להיות תמיד על פי המצב בפועל. התשריטים שמכינים צריכים לתאום את מה שקיים.

[ליאור גרופל]

באפשרותך להגיש תביעת פינוי לבית המשפט.

[ליאור גרופל]

ראשית, לא מדובר בשאלה בנושא דיירות מוגנת (כנושא הפורום).

עם זאת, על פניו ולפי מה שמתואר פעולותיו של בעל הבית נעשו כדין. אם הוא יכול להודיע על סיום תקופת השכירות לפחות חודשיים מראש, אז המועד שנקבע בהודעתו הוא מועד סיום השכירות ועד אז את צריכה לשלם דמי שכירות.

כמובן שאפשר לנסות להגיע איתו להסכמות מסחריות בנושא, אך נראה שפעולותיו נעשו לפי ההסכם.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

לא מדובר בנושא של דיירות מוגנת, אלא דיור ציבורי. מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום לקבלת ייעוץ.

[ליאור גרופל]

זה בהחלט חשש מוצדק.

אם הוא לא חותם בפנייך, את יכולה לדרוש שיחתום בפני עו"ד שיאמת את חתימתו, ולאחר מכן לוודא עם עורך הדין את עניין החתימה.

[ליאור גרופל]

בטחונות, טיבם וסוגם, זה עניין מסחרי להסכמה בין הצדדים להסכם.

[ליאור גרופל]

ככלל, בעל בית צריך להעמיד לרשות השוכר נכס בטוח שיכול לאפשר למגורי השוכר.

צריך כמובן לבחון את נסיבות המקרה ולראות מצד אחד איזה מצג הציג בעל הבית ואילו בדיקות ערך השוכר.

במקרה שבעל הבית מסרב להכיר בביטול הסכם השכירות ולהשיב את השיקים שנמסרו, יש להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט.

[ליאור גרופל]

נראה לי שיכול להיות שיש כאן קצת בלבול מושגים.

הערות אזהרה רושמים בלשכת רישום מקרקעין (טאבו), ולא צריך לעבור דרך העירייה לשם כך.

יתכן והבנק דורש שתירשם משכנתה, ולשם כך צריך אישור העירייה.

בכל מקרה, כל רישום שלא יעשה לטובת החברה, ירשם לפני שהם נותנים את ההלוואה, כי הוא מהווה בטוחה להלוואה. החברה לא תוציא כסף בלי בטוחה רשומה.

[ליאור גרופל]

צריך כמובן לבחון את לשון ההסכמים, ואת נוסח הויתור של מנהלי העזבון.

יתכן ויש הסכם שכ"ט שונה ונוסף בין מנהל העזבון לבין הלקוח שלו, אשר אפשר להסכים בו שיגבור על האמור בהסכם בין היורשים, או שנחתם מאוחר להסכם בין היורשים.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

פלט של הרשות המקומית יכול להיחשב גם רשומה מוסדית וגם תעודה ציבורית.

[ליאור גרופל]

לא הבנתי את השאלה.

[ליאור גרופל]

לפי התיאור שלך, על פי ההסכם אסור להפעיל עסק בדירה.

בנוסף, לדבר עלול להיות השלכות בהיבט המיסויי של הדירה, הן לטווח הקצר (בסיווג לארנונה) והן בטווח הארוך (לעניין חישוב מס השבח).

[ליאור גרופל]

כמובן שאם כתוב בהסכם שבעל הבית יכול להיכנס רק באישור ובתיאום מראש, ובעל הבית הפר הוראה זו, ישנה לכאורה עילת תביעה. אך צריך להצביע על נזקים שנגרמו לכם בעקבות ההפרה, שכן זהו למעשה הסכום שיתבע.

[ליאור גרופל]

הדבר צריך להיות מוסדר במפורש בהסכם המכר בין הצדדים.

כמו כן, יש לשים לב למגבלה על גובה שכ"ט שיכול ב"כ לדרוש, כפי שהדבר קבוע בתקנות המכר (דירות) (הגבלת גובה ההוצאות המשפטיות), תשע"ה-2014.

[ליאור גרופל]

אם את חוששת לרמאות בנושא זה, לדעתי יש לפנות למשטרה. בנוסף, אני מציע שתפני לעו"ד שעוסק בליטיגציה אזרחית או רשלנות רפואית לגבי האפשרויות להגשת תביעה.
בהצלחה.

[מאת]

תגובות