[ליאור גרופל]

מצג שגוי יכול להוות, בנסיבות מסוימות, עילה לביטול הסכם. אם התקשרת איתם מכיוון שהם הציגו עצמם כעובדים בשיתוף עם משרד הכלכלה, ולא היית מתקשרת איתם אילולא חשבת שהם עובדים בשיתוף כאמור, לכאורה יש עילה לביטול ההסכם.

[ליאור גרופל]

באופן עקרוני יש סעיפים בהסכם שעומדים בתוקפם גם אם ההסכם מתבטל או לא התקיים התנאי המתלה אשר גורם לכניסתו של ההסכם לתוקף.

מכיוון שזה תלוי נסיבות ותלוי ניסוח, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בדיני עבודה, אם בכוונתך לעבוד בחברה אליה הופנית.

[ליאור גרופל]

בלי יכולת להוכיח את התחייבויות החברה בהסכם, הסיכוי להצליח בהליך משפטי קטן יותר באופן משמעותי.
בנוסף, לא ברור אם התחייבות הנציג הייתה לעלות של 250 ש"ח באופן חד פעמי או קבוע.

[ליאור גרופל]

לעניין התשלום, לא נראה שיש מנוס מפניה לבתי המשפט. בסכום המדובר, ניתן להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות (עד סכומים של כ-32,000 ש"ח), ששם ככלל לא מיוצגים ע"י עו"ד, ומדובר בהליך מהיר יותר ופחות פורמלי.
לעניין הצ'ק המזויף, לדעתי בהחלט יש מקום ללכת למשטרה.

[ליאור גרופל]

אם אין סעיף בהסכם המאפשר זאת, ואין סעיף בהסכם המאפשר למשכיר לסיים את תקופת השכירות בהודעה מראש, אז אין לך, כשוכר, זכות מוקנית לסיים את תקופת השכירות. כלומר, אתה מחויב לכל התקופה.

[ליאור גרופל]

בהעדר הוראה חוזית לעניין זה, לשוכר זכות לסיים את תקופת השכירות בהודעה של 60 ימים, רק אם למשכיר יש זכות לסיים את תקופת השכירות בהודעה מוקדמת.
אם בהסכם אין לאף אחד מהצדדים זכות כאמור, אז התחייבות השוכר היא לכל תקופת השכירות, וזאת בלא לגרוע מחובתך, כמשכיר, להקטין את הנזקים ככל הניתן.
אם בידך שיקים, ניתן לפנות להוצאה לפועל.

[ליאור גרופל]

לא הבנתי את השאלה.

[ליאור גרופל]

מהתיאור נראה שלבעל הדירה יש זכות לדרוש את החזרת המצב לקדמותו, אלא אם סוכם ביניכם אחרת.

[ליאור גרופל]

אין בעיה לחתום על הסכם רטרואקטיבי, אם הדבר נעשה בהסכמה, אך גם אין חובה לעשות זאת.

[ליאור גרופל]

כל עוד הסכם המכר לא בוטל, הוא תקף, אף אם לא קוים עד תומו.

התיישנות היא בסך הכל מכשול דיוני, אך היא לא משפיעה על תוקפו או קיומו של הסכם מכר.

בנוסף, לקונה רשומה הערת אזהרה, שעל מנת למחוק אותה יש להגיע איתו להסכמות או בהתאם לפסק דין המורה על ביטול ההסכם והערת האזהרה.

[ליאור גרופל]

שלום יוסי,

מציע לך להפנות את השאלה לעו"ד העוסק בדיני עבודה.

[ליאור גרופל]

לא ניתן להשיב על השאלה בלי לבחון את כל המסמכים ולהכיר את עובדות המקרה.

ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד שעוסק בתחום.

[ליאור גרופל]

ניתן לקבוע בהסכם שכולם חייבים יחד ולחוד לכל התחייבויות ה"שוכר" (זו גם ברירת המחדל בחוק) או לחילופין שכל אחד חייב בחלק אחר. השאלה מה נעשה במקרה הספציפי הזה.
בערבות צריך לציין שאתה ערב להתחייבויות של X בלבד, אך אם הוא חייב בכל ביחד ולחוד עם האחרים, יוצא שאתה ערב לכל התחייבויות ה"שוכר" לפי הסכם השכירות.

[ליאור גרופל]

מהשאלה אני מגיע לאותה מסקנה שאת הגעת אליה.

עם זאת, את צריכה להתייעץ עם עו"ד בתחום הקניין הרוחני או דיני עבודה בנושא, כי אני לא מכיר מה מקובל וגם לא אם הנושא הזה חוקי (על פניו נשמע מאוד בעייתי).

בהצלחה!

[ליאור גרופל]

אין תשובה ברורה, כי הסעיף לא ברור.
בהחלט ניתן לפרש אותו כמחיל את הזמנים הקבועים בסעיף 25יג לעניין סיום מוקדם של תקופת השכירות.

[מאת]

תגובות