[ליאור גרופל]

שלום רב,
נתחיל מהסוף – השאלה האם זה משתלם היא שאלה כלכלית-מסחרית ולא משפטית. אתם צריכים להתחשב בהיקף העבודה הקיים וזה העתידי המוערך, לשקלל עלויות והכנסות כיום ובעתיד ולקבל החלטה מסחרית, האם הדבר כדאי או לא.
בהתאם להחלטה שתקבלו, צריך יהיה להסדיר בהסכם את כל ההסכמות המסחריות ביניכם ויחד עם זאת נושאים נוספים כגון חלוקת האחריות, מנגנונים לביצוע העבודה, מנגנוני תשלום, יחסי עובד-מעביד וכיו"ב.
יש מגוון רחב של נושאים שיש להסדיר בין הצדדים, ומומלץ לעשות זאת עם עורך דין שזה תחום עיסוקו.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

לא ברור מה כוונתך ב"גנן עצמאי". הגנן לא עובד על דעת עצמו אלא לפי הזמנה של ועד הבית.

לדעתנו, ועל פי המידע שסיפקת, הוועד אחראי כלפי הדיירת, כאשר יכולות להיות לוועד טענות כלפי הגנן בגין אותו הסכום.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

מבחינה מיסויית, העובדה שהם מחזיקים דירה באמצעות חברה יכולה לפגוע בהם, שכן לרוב מצד אחד הם יחשבו כמי שבעלי חלקים מסוימים בדירה (למשל – אם יבואו לרכוש דירה נוספת), ומצד שני לא יוכלו לנצל פטורים מסוימים הניתנים רק ליחידים ולא לחברות.

ככלל ולמיטב ידיעתנו, גם בפרויקטים ממשלתיים מתחשבים בדירה המוחזקת בבעלות חברה, כאילו מחזיקים בה בעלי המניות.

לגבי המשכנתה – יש לבדוק העניין מול הוראות בנק ישראל.

בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם עו"ד לגבי השלכות העניין.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

במדינת ישראל קיים חופש חוזי רחב, שאומר שלרוב בית המשפט לא יתערב בסעיפים שקבעו הצדדים בחוזה ביניהם, גם אם לדעתו הסעיפים לא ראויים או שהשופט לא היה מתקשר בסעיפים כאמור.

עם זאת, ככל שבית המשפט יקבע שהסעיפים נוגדים את תקנת הציבור, יש לו סמכות לפסול אותם, כאשר ההחלטה האם סעיף מסוים נוגד את תקנת הציבור או לא, נתונה לבית המשפט לפי מיטב שיקול דעתו ולא ניתן לקבוע מראש אם סעיף מסוים נוגד או לא נוגד את תקנת הציבור.

מבלי להרחיב יותר מדי, ובהתייחס למה שכתבת, נראה לי לא ראוי (בלשון עדינה) להכניס סעיף אשר מחייב שוכר לשקר לבעל הבית.

[ליאור גרופל]

שלום רב,
כעקרון עלייך לשלם דמי ועד מיום שקיבלת מפתח, אלא אם התקבלה החלטה אחרת ע"י האסיפה הכללית.
לדעתי, אין לנציגות סמכות לוותר על כספים, גם אם תפני אליהם בבקשה מיוחדת.
לעירייה יש אפשרות לפתור מתשלומי ארנונה בשל היות הנכס נכס ריק, וגם זאת בתנאים הקבועים בחוק.

[ליאור גרופל]

שלום רב,
במקרה ולא נקבע פיצוי אחר בחוזה, ניתן לתבוע את הסכום שהיו אמורים לשלם, יחד עם ריבית והצמדה כדין (שמפורסת ע"י החשב הכללי במשרד האוצר). נכון להיום הריבית נמוכה, משום שהיא נגזרת מהריבית במשק (לאחר קבלת פסק דין, אם עדיין יש איחור בתשלום, אז התשלום צובר ריבית פיגורים, אשר גבוהה משמעותית).

[ליאור גרופל]

שלום רב,

לפי מה שאת מתארת, יש לך חוב שאת מכירה בו לעורך הדין שלך.

במקרה בו את לא משלמת, ואין זה חשוב מדוע, עומדת לעורך הדין האפשרות לתבוע אותך.

הסכום שנקבע בהסכם הפשרה, לא מדבר על כספים מסוימים שצריכים להגיע ממקום א למקום ב, אלא על גובה החוב. העובדה שהכספים שנכנסו כפיצוי מעוקלים, היא חסרת חשיבות.

קשה להבין עד הסוף מהתיאור של מצבך, אך אם סך החובות שלך עולה בצורה ניכרת על נכסייך, יתכן וכדאי לשקול הליכי פשיטת רגל.

מתנצל על התגובה המאוחרת, ואני מקווה שזה עונה לך על השאלה.

[ליאור גרופל]

שלום סמנתה,

דבר ראשון שיש לעשות, הוא לבחון את לשון ההסכם, ולראות אם ישנה התייחסות למצב כזה, ואם יש זכות לשני הגופים הללו להיפרד במהלך הלימודים.

אם החוזה אוסר על כך, כמובן שיש מקום להעלות טענה זו.

יש לקחת בחשבון, שאם הגופים החליטו להיפרד, יתכן וגם אם התחייבו להעניק לכם שירותים משותפים כל משך הלימודים, בית המשפט לא יכריח אותם לשתף פעולה, אלא יקבע אכיפה בקירוב, שכן אכיפה של שיתוף פעולה, לא תמיד עולה יפה, ובית המשפט עשוי להימנע מכך.

בנוסף, יש להתחשב במצגים שהציגו לכם לפני תחילת הלימודים ובהסתמכותכם על המחויבות המשותפת שלהם.

אני ממליץ להתייעץ עם עורך דין בתחום, שיבחן את המסגרת ההסכמית, וייעץ לכם לפי הנסיבות הפרטניות.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

לכאורה נראה שעל פי לשון הסעיף, ככל שהקלקול במזגן נבע מבלאי רגיל משימוש סביר, מי שמחויב בתיקונו היא בעלת הבית.
כמובן שאם אתם גרמתם נזק למזגן, שבעקבותו הפסיק לפעול, אתם מחויבים בתיקונו.

בהסכמי שכירות רבים ישנה התייחסות מיוחדת ונפרדת למזגנים, כדאי לוודא שאין סעיף כזה הקובע חלוקה אחרת של האחריות.

[ליאור גרופל]

שלום יואב,

הכלל הוא כי דמי השכירות בדיירות מוגנת מוגבלים לפי דין, ולא ניתן להעלותם יותר מהשיעור הקבוע בחוק ובתקנות.

עם זאת, ישנה רשימה של סוגי עסקים, אשר לא מוגנים בהגבלת דמי שכירות, ובמקרה כזה יש לפנות למנגנון עדכון דמי השכירות הקבוע בהסכם או לבית הדין לשכירות.

את רשימת סוגי העסקים ניתן למצוא בתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק – אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות), תשמ"ג-1983.

[ליאור גרופל]

שלום שרה,

קודם כל הייתי מציע לך לעשות רישום של כל הליקויים אותם סרב הקבלן לרשום, ולציין לך שהוא סרב לרשום אותם.

לאחר מכן הייתי מציע לך לשלוח הודעה בכתב לקבלן על כל הליקויים הנ"ל, יחד עם העובדה שהנציג שלו סרב לרשום אותם בפרוטוקול המסירה.

בסופו של דבר, הוראות חוק המכר (דירות), המחייבות קבלן בתיקונים, חלות גם במקרה של ליקויים שלא רשומים בפרוטוקול המסירה, ובתנאי שהודעת עליהם לקבלן תוך זמן סביר.

אם הליקויים הם כאלו המונעים שימוש סביר בדירה, זה כבר נושא אחר הנוגע לסירוב לקבל דירה.

[ליאור גרופל]

שלום משה,

קודם כל, חשוב להבין שאם הבטוחה שבידך היא הערת אזהרה, אז במקרה חלילה שהקבלן קורס באמצע העבודות, אתה עלול להיתקע זמן רב בלי יכולת לממש את הבטוחה שלך. הערת אזהרה היא מעין גיבנת שרובצת על החלקה, ומונעת לעשות בה פעולות מסוימות.
במקרה כזה, יכולות לעבור שנים ארוכות עד שמישהו ירצה לעשות משהו בחלקה, ורק אז יתפנו להסדיר את הזכויות של הרוכשים, להם יש הערות אזהרה.
במובן זה, ערבות בנקאית עדיפה, משום שאם הקבלן קורס, ניתן לפנות לבנק ולקבל חזרה את הכספים שהשקעת (כמובן שמדובר בתהליך ארוך והכל תלוי בנסיבות של אותו מקרה).
בכל מקרה, אם אתה בכל זאת מוכן להערת אזהרה כבטוחה, אתה צריך לשים לב לכך שיש מגבלות על הסכומים שהקבלן רשאי לדרוש ממך, בהתאם להתקדמות הבניה (ראה תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (סייג לתשלומים על חשבון מחיר דירה), תשל"ה-1975).

[ליאור גרופל]

לפי התיאור בשאלה, עליכם לשלם מס ריבוי דירות.
את סכום המס ניתן לחשב בקישור הבא:
נציין, כי אתם יכולים לבחור את הדירה אשר תשמש בסיס לחישוב המס. מן הסתם, כדאי לבחור את הדירה ששוייה פחות מהדירות האחרות.
בנוסף, ניתן לשקול לבצע העברות נכסים בין קרובים, באופן שמס ריבוי דירות לא יחול.

[ליאור גרופל]

שלום שרון,

בדרך כלל מימוש אופציה לא דורש חתימה על הסכם חדש, אלא רק הודעה מצד השוכר.
בנוגע לסעדים האפשריים נגד הדייר, אם הדייר הפר את הסכם השכירות, זכותך לעמוד על פיצוי לנזקים שנגרמו לך.
הדרך המקובלת לעשות כן, היא לפנות לצד המפר בדרישה, ואם הוא לא נענה לדרישה, לתבוע את הפיצויים בבית המשפט.

[ליאור גרופל]

שלום דנה,

אני מקווה שכבר הגיע אלייך סלון מספק זה או מספק אחר.
אם ספק לא עומד בתנאי ההזמנה, יש לך לכאורה אפשרות לבטל את ההתקשרות, בעיקר אם קבוע במפורש בתנאי ההתקשרות.
אם הספק לא מוכן להשיב את הכספים, על אף שביטלת בהתאם לתנאים שנקבעו ביניכם, עליך לפנות לבית המשפט ולדרוש את ההשבה, יחד עם פיצויים בגין נזקים שנגרמו לכם.
שימי לב שבית משפט לתביעות קטנות הוא עד סכום של כ-32,000 ש"ח.

[מאת]

תגובות