[ליאור גרופל]

שלום רב,

מה שמתואר בשאלתך לא מהווה התנהגות סבירה של קבלן, ומהווה, לפחות מנסיוני, נורת אזהרה.

לגופו של עניין, במסגרת חופש החוזים, קבלן רשאי להציע לך הסכם take it or leave it, ואתה רשאי להסכים או לסרב לפי ראות עיניך.

עם זאת, במקרה כזה, הקבלן מסתכן בכך שיראו את ההסכם שלו כהסכם אחיד, ולדבר משמעויות מרחיקות לכת ביחסים שבינו לבין הרוכשים.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

אם בעת המכירה בידך דירת מגורים יחידה אשר החזקת בה לפחות 18 חודשים, את לכאורה זכאית לפטור ממס שבח.

עם זאת, מוצע לבקש מעורך הדין שמייצג אותך בעסקה, שיעשה לך סימולציה בהתחשב בכל הנתונים הספיציים הנוגעים לך ולעסקה.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

בסעיף שצוטטת אין כל מגבלה על העלאת שכר דירה בחוזה חדש.

לכן, המשכיר יכול לדרוש שכר דירה לפי ראות עיניו, ואתה צריך להחליט אם מקובל עליך או לא. מקובל – תעשו חוזה חדש או תאריכו את הישן עם שינוי דמי השכירות. לא מקובל – חוזה השכירות יסתיים ותצטרך לפנות את הדירה.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

לפי מה שהבנתי משאלתך, אתה מבסס את התביעה שלך לכספים מהחברה על פסק הדין שקיבלת בבית הדין לעבודה.

אם זהו המצב, אז הסכום שתקבל נובע, בין השאר, מעבודת עורך הדין.

בנסיבות אלה לדעתי יש לשלם לעורך הדין את האחוזים שהוסכם עליהם בהסכם שכר הטרחה.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

ראשית אבהיר כי בתיקים שאינם פליליים, ההחלטה אם להחליף את עורך הדין המייצג נתונה ללקוח, והוא רשאי להחליף את עורך הדין גם בלא נימוק.
עם זאת, עורך הדין רשאי לתבוע שכר טרחה, ולעניין זה ראי תשובתי לשאלתך הקודמת מאתמול.

בנוגע לוועדת האתיקה – על עורך דין לפעול בנאמנות לטובת הלקוח שלו, ועליו להתנהג בדרך ראויה המכבדת את המקצוע. אם את סבורה כי עורך הדין שייצג אותך הפר את חובותיו כלפייך, את כמובן רשאית לפנות לוועדת האתיקה.
נבהיר, כי לאחר פנייה לוועדת האתיקה, הוועדה עצמה בודקת את המקרה והיא זו שמחליטה אם להגיש אישום משמעתי נגד עורך הדין. עצם הפנייה לוועדת האתיקה רק מתחילה את הבדיקה בעניינו של עורך הדין. בנוסף, ועדת האתיקה אינה תחליף לעילות תביעה אישיות נגד עורך הדין. אם את סבורה שעורך הדיןנהג ברשלנות ונגרמו לך נזקים עקב כך, יש להגיש תביעה מתאימה לבית המשפט המוסמך.

כתיבה וחתימה טובה.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

עורך הדין בהחלט יכול לתבוע את שכר טרחתו. במקרים בהם הוחלף הייצוג באמצע בגין בעיות כפי שהצגת, בתי המשפט נוהגים לפסוק לפי העבודה שהושקעה בפועל, והם יכולים לשקול גם את הנסיבות בגינן הוחלף הייצוג.
לא בטוח שבית המשפט יפסוק שעליו להמתין לאחוזים מסוף התיק, שכן עורך הדין כביכול יוצא מהתמונה כבר עכשיו.
כדאי לשקול לנסות ולהגיע איתו להסכמה על שכר הטרחה שמגיע לו ועל אופן התשלום.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

ראשית, זה נשמע כמו מקרה סבוך, ארוך ומלא פרטים, ועדיף להתייעץ עם עורך הדין שליווה אותך בכל התהליך, משום שהוא בקיא בכל הדקויות, אשר בהחלט יכולה להיות להן השפעה על התשובות.

על פניו, יש אפשרות לטענות בנוגע לחוסר תום לב, בייחוד אם היה נוסח מוסכם על שני הצדדים של ההסכם.

את הנזקים שנגרמו לך, ככל שנגרמו לך, צריך לכרוך עם טענת חוסר תום הלב, שהיא יכולה להקים את הבסיס לקבלת הפיצויים.

בנוגע לשאלה השלישית – אין לי דרך להשיב משום שאני לא בקיא בפרטי המקרה ולא יכול להעריך את הטקטיקות של עורך הדין.

בהצלחה ושנה טובה.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

היחסים בין הסטודנטים והמוסד הלימודי מוסדרים בתקנון של אותו המוסד.

בד"כ יש זכות למוסד לשנות את לוח הלימודים ושעות הלימוד.

אם אין שום איזכור לעניינים מסוג זה בתקנון, יש לבחון את המצגים שהציגו במכללה לפני ההתקשרות בקשר לשעות הלימוד.

לדעתי אין סיבה שסילבוס של שנה אחת יחייב את המכללה לכל שנות הלימוד.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

אם הדירה שאתה מקבל נמצאת בפרויקט אחר מהדירה אותה אתה נותן, אז רשויות המיסוי מתייחסות לכך כשתי עסקאות נפרדות (מכירה את הדירה בבניין שעתיד לעבור חיזוק ורכישה של הדריה בפרויקט החדש).

במקרה כזה, המיסוי יהיה בהתאם: מס שבח במכירת הדירה הקיימת ומס רכישה ברכישת הדירה החדשה.

בד"כ לקבלני תמ"א יועצי מיסוי המלווים אותם. מוצע לקבל חוות דעת שלהם, ושל עו"ד מטעמך, לפרטים הספציפיים של העסקה המוצעת, לפני מתן הסכמה או התחייבות כלשהי.

[ליאור גרופל]

שלום גיל,

ראשית יש לבדוק בהסכם מול הקבלן, אם יש מנגנון לתשלום הפיצוי המוסכם.

אם אין מנגנון קבוע, עומדת לך הזכות לדרוש את הכסף, מיד כשנוצר החוב (אם כתוב שהחוב הוא חודשי, אז מדי חודש אתה יכול לדרוש את הכסף).

מכיוון שמדובר בקבוצה, היינו מציעים להתייעץ עם הגורם המארגן.

[ליאור גרופל]

שלום זיו,

בהעדר הוראה חוזית מפורשת, אין זכות מוקנית לצד כלשהו לבטל את ההסכם בגלל שבבניין הסמוך החלו עבודות תמ"א.

יש להגיע להסכמות בעניין זה עם בעל הבית.

[ליאור גרופל]

שלום חוליו,

50% אינם מספיקים לקבלת החלטה להעברת ניהול הבניין לחברת ניהול, אלא צריך שבעלי הדירות, להם לפחות שני שלישים מהרכוש המשותף, יסכימו להעברה כזו.

לעניין זה ראה סעיף 71 (ב) לחוק המקרקעין.

[ליאור גרופל]

שלום גולי,

באופן עקרוני שוכר אמור לתקן נזקים שנגרמו בגינו למושכר, אלא אם בעל הבית ויתר לשוכר.

בנוגע לצביעה – המצב שונה אם בעלת הבית מחייבת אותך על צביעה של כל הדירה או רק של האזור הפגום (בנוגע לצביעה של כל הדירה – יש לראות אם יש הוראות הדנות בכך בהסכם).

כמובן שגם תיקון שמבוצע על חשבונך צריך להעשות בתום לב ובסבירות, ולכן קודם כל היה ראוי להודיע לך שהיא מתכוונת לבצע תיקון ושהיא חושבבת שאת צריכה לשאת בעלותו, וכן יש לבחון גם את עלות התיקון בפועל, לעומת השאלה כמה אמור לעלות תיקון כזה באופן רגיל.

ניתן גם להתחשב, במסגרת ההתחשבנות הכוללת ביניכם, בעובדה שיצאת, לפי מה שאני מבין, יום או יומיים לפני תום התקופה לבקשתה..

לעניין חברת החשמל – אפשר להתקשר אליהם טלפונית ולסגור חשבון, לא צריך להמתין שיגיע בדואר.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

אם ניתנו לך הזדמנויות לבדוק את החומר, ואף הפנו אותך למקום הנכון, הדבר יקשה עליך מאוד לבטל את ההסכם מהסיבה הזו.

קונה סביר וזהיר צריך לבצע את הבדיקות לפני הרכישה.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

ככלל, זה מסוג הדברים שהצדדים יכולים להסדיר כראות עיניהם בהסכם, ובמקרה כזה הם רשאים לשמור את כל הכסף.

מצד שני, צריכה להיות סבירות. ניתן להניח שהם יטענו שלא רשמו מישהו אחר לקורס ולכן הפסידו את שכר הלימוד ממנו, ולכן זה הוגן שאתה תשלם את שכר הלימוד. עם זאת, אם שכר הלימוד גבוה מאוד, יכולה להישמע טענה שזה עולה בהרבה על הנזקים שנגרמו להם בפועל. לזה יש להוסיף את נסיבות הביטול (כלומר – אם הביטול נובע מסיבה מיוחדת כמו אסון משפחתי חלילה או סתם כי לא בא לכם).

שווה לנסות לדבר איתם לראות אם מוכנים להחזיר חלק מהכסף או לרשום אותך לקורס אחר.

[מאת]

תגובות