[ליאור גרופל]

האם כשסיכמתם את ההשכרה של הדירה, סיכמתם שזה יכלול גם את החניה?
האם כל הדירה, כולל ההצמדות הוגדרה כ"מושכר" בהסכם השכירות?
צריך לפרש את סעיף 17 בהתאם לנסיבות שהתקיימו, כאשר יש לקחת בחשבון שלא נכתבים בהסכם סעיפים מיותרים.

[ליאור גרופל]

7 שנים.

[ליאור גרופל]

זה תלוי נסיבות. מצד אחד, מדובר בתקלה במערכות הבית המשותף, כאשר ברור שאם צריך לשלם לתיקון התקלה, בעל הבית צריך לשאת בכך. מצד שני, סביר להניח שבהסכם השכירות התחייבת לשאת בתשלומי המים, ללא סייג. בנוסף, בעל הבית לא יכול היה לדעת על הנזילה או על הגדילה בצריכת המים, כך שלא בטוח שזה הוגן לדרוש זאת ממנו.
אם הודעת לו על צריכה מוגברת בבניין והוא לא עשה דבר, אולי יש מקום לחייבו.

[ליאור גרופל]

ברגע שהחוזה הוא רק עם X, בעלת הבית יכולה לדרוש לפעול מולו.
גם אם חלילה קורה משהו ל-X, זכות השכירות שלו לא פוקעת, אלא עוברת ליורשיו, יחד עם הסעיף המאפשר מגורים שלך לפי שיקול דעתם.
X בהחלט יכול לייפות את כוחך לפעול בשמו בקשר עם הסכם השכירות.

[ליאור גרופל]

קודם כל, צריך לבחון את הניירות שליוו את העסקה, לרבות הסכם התקשרות או תנאי תקנון וכיו"ב.
ככל שאין דבר בניירת שמעיד על גודל המחסנית, הרי שאתה בהחלט יכול לטעון שהסתמכת על הגודל של המחסנית הראשונה שהביאו לך, כשהסכמת לרכוש מחסנית נוספת.
הסיכויים בתביעה תלויים בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. בכל מקרה, נראה שמדובר בתביעה לבית משפט לתביעות קטנות (עד סכום של כ-32,000 ש"ח), שם יש לבית המשפט מודעות לבעיות צרכניות מסוג זה.

[ליאור גרופל]

כל עסקה בנדל"ן טעונה דיווח לרשויות המס, בין אם משולמת בגינה תמורה ובין אם לא.
למעט מקרים חריגים, בכל עסקה יש לשלם מס, ובכל מקרה, לא ניתן להעביר בעלות בנכס נדל"ני ללא קבלת אישורי מסים מראשות המסים.

[ליאור גרופל]

אין תשובה פשוטה. תיק כזה מוכרע בסוף על ניואנסים.
מצד אחד, הוא יכול לטעון שאין הגיון כלכלי בעסקה בו נותנים לך אפשרות שימוש חינם בגן.
מצד שני, אתה יכול שמראש הוסכם שזה יהיה ללא דמי שימוש, ולראיה הוא גם לא דרש מעולם כסף (עד הסכסוך).

בנוסף, יכולות לעלות טענות של עשיית עושר ולא במשפט מצדו.
כאמור, אין תשובה ברורה לכך.

[ליאור גרופל]

כן. אם יש תאריך סיום ותקופה, אפשר לגזור מזה את תאריך הכניסה.
על פניו נראה שהחוזה תקף.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

כעקרון, הסכמי שכירות שנחתמים היום הם הסכמי שכירות חופשית, כלומר, כאלה שחוק הגנת הדייר לא חל עליהם, אלא אם הושכרו בדמי מפתח.
מקובל, למען הזהירות, לציין זאת במפורש בהסכמי השכירות.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

מכיוון שאין חובה בחוק לעקר, אין לנו אפשרות להשיב, בלא לראות את מערכת ההסכמים בינך לבין העמותה.

ככל שבהתחייבות שלך לעיקור אין חריגים או נקודות יציאה, לכאורה, ניתן לחייב אותך בעיקור או לחילופין – בפיצוי.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

ביחסים שבין הבנק לבין הלקוחות, הכסף בכל חשבון שייך רק למי שהחשבון על שמו. אם היום, יש רק מישהו אחד שהוא בעל החשבון, מבחינת הבנק כל הכסף בחשבון – שייך לו.

אם בין השותפים בחשבון יש טענות בנוגע לכספים, הם צריכים להסדיר זאת בינם לבין עצמם.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

לא מדובר בשאלה של דיירות מוגנת.

עם זאת אוכל לומר שברוב הרשויות המקומיות מגבילים את הפינוי של חפצים גדולים (שאינם נכנסים לפח) לימים שלפני פינוי פסולת או למרכזי פסולת מיוחדים עם מכולות.

פינוי שלא בהתאם להוראות העירייה, עלול להוביל לקנס.

[ליאור גרופל]

שלום רב,

אם הטענה שלכם נכונה, אז נראה על פניו שיש עילה לבטל ההסכם. במקרה של ביטול מוצדק של הסכם, הסעיפים המאפשרים ביטול ללא הצדקה לא חלים, וניתן לבטל גם לפני תקופת ההתראה המוקדמת.

עם זאת, ככל שהדבר לא נעשה בהסכמה, וככל שהסכסוך יגיע לבית משפט, אתם תצטרכו להוכיח כי הביטול שלכם היה מוצדק, כלומר להוכיח כי המטפלת שלחה באופן פיקטיבי את הילדים הביתה (אם הבנתי נכון את טענתכם).

[ליאור גרופל]

שלום רב,

במקרה של הפרת הסכם, יש אפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש את פינוי המושכר. מדובר בהליך מהיר יחסית, שלאחריו יש צורך, ככל שיש חוב כספי, לפתוח הליך נפרד בנוגע לחובות (ההליך דן רק בהצדקה לפינוי המושכר).

[ליאור גרופל]

אם מדובר על אותה חלקה ואתם רשומים כבית משותף אחד, אז על פניו לא תוכל לממש זכויות לפי תמ"א 38, משום שאין לך רוב מיוחד של בעלי הדירות (וזה גם אם יש לך את הרוב המתאים בחלקים ברכוש המשותף).

[מאת]

תגובות