[יעקב (קובי) שדה]

בכל הנוגע לפרסום, התשובה חיובית.
לעניין תוכן הדברים, האם מהווים לשון הרע, יש צורך לבחון את דברי הפרסום הנטענים להיות לשון הרע. מציע כי תפני לקבלת יעוץ פרטני.

[יעקב (קובי) שדה]

בהחלט קיים סיכון אך הסיכון בחיוב בהוצאות וגובה ההוצאות, ככל שיפסקו לטובת הצד הנתבע, תלוי משמעותית באופן ניהול ההליך. כך למשל במידה והשופט המליץ לחזור בך מהתביעה בשלב המקדמי (מכל מני סיבות) הסיכוי לחיוב בהוצאות נמוך יותר מאשר התעקשות התובע לנהל את ההליך עד קבלת פסק דין למרות המלצת בית המשפט.

[יעקב (קובי) שדה]

תלוי בגישת הצד הנתבע. במקרים רבים לאחר הגשת התובענה הייצוגית, בחלוף 90 ימים ממועד ההמצאה לנתבע ולאחר קבלת התגובה מתקיימים מגעים לפשרה/הסתלקות לאחר הבנות בין הצדדים ולעיתים בחלוף מספר חודשים ההליך מסתיים.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
לא ברור מפרטי המקרה המתואר מדוע המקום שילם לך ולא ההפך… בכל מקרה, תלוי מה תפרסם וכיצד תתנסח אך בהחלט הדברים יכולים להיחשב כלשון הרע. במקרים מסוימים קיימות הגנות למפרסם בחוק איסור לשון הרע כהגנת אמת הפרסום במידה ואכן הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבור.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
יש לבחון את דברי המנהל במדויק. על-פניו, נראה כי קיימת עילה. אמליץ לפנות ליעוץ פרטני לבחינה מעמיקה של פרטי המקרה.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
במקרה המתואר, על פניו, נראה כי קיימת עילה, גם במסגרת חוק איסור לשון הרע וגם לפי חוק הגנת הפרטיות. יכול להיות שתעלה שאלה לעניין המישור הראייתי, להוכיח שהכוונה אליך אך בכל מקרה אמליץ לך לבחון את המקרה באופן פרטני עם עורך דין.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום אלה,
על פניו נראה כי קיימת עילה. אמליץ לך לבחון את המקרה באופן פרטני.

[יעקב (קובי) שדה]

אין צורך בעורך דין לבדיקה כאמור. רשימת התובענות הייצוגיות מפורסמת בפנקס התובענות הייצוגיות המצוי באתר "נט המשפט".

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
במידה והתביעה אושרה או נחתם הסכם פשרה בעניין, אזי קיים מעשה בית דין. זאת אומרת שחברי הקבוצה אינם יכולים לתבוע באופן פרטני על אותו מקרה אלא אם ביקשו שלא להיכלל במסגרת הקבוצה.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
צריך לבחון את המקרה. מציע כי תפני לעו"ד לקבלת יעוץ פרטני .

[יעקב (קובי) שדה]

חוק לשון הרע קובע כי פרסום דברים שנאמרים או נכתבים על-ידי בעל דין תוך כדי דיון במסגרת ההליך המשפטי ולמטרתו נכללים תחת הגנת פרסום מותר ולא ישמשו עילה למשפט אזרחי.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
יש לבחון תחילה את דברי הפרסום האם מהווים לשון הרע. במידה וקיימת עילה ניתן לפעול כנגד הטוקבקיסט ואף כנגד אתר האינטרנט בהתאם לנוהל ״הודעה והסרה״ לפיו ניתן לפנות לאתר המפרסם ולידע אותו אודות הפרסום הפוגעני על מנת שיסירו. מציע כי תפני לעו״ד לקבלת יעוץ פרטני.

[יעקב (קובי) שדה]

היי גלי,
תלוי מה תפרסמי וכיצד תתנסחי אך בהחלט הדברים יכולים להיחשב כלשון הרע. במקרים מסוימים קיימות הגנות למפרסם בחוק איסור לשון הרע כהגנת אמת הפרסום במידה ואכן הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבור.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום,
לא ברור משאלתך האם חתמת במסגרת הסכם הפשרה גם על כתב ויתור. כמו כן, עצם החתימה על הסכם פשרה וקבלת תמורה תביא לכך כי את נעדרת עילה אישית החיונית לצורך הכרה כתובע ייצוגי.
מבלי לבחון את הדברים לעומק, אני סבור כי המקרה המתואר מתאים יותר לתביעה פרטנית מאשר לתביעה ייצוגית משום שמדובר במקרה פרטני וחסר את רכיב ההומוגניות הנדרש לחברי הקבוצה.

[יעקב (קובי) שדה]

שלום רונית,
תחילה אני לא בטוח כי קיימת אפליה צרכנית ברורה… ההטבה לכלל הציבור. בכל מקרה נראה כי קיימות בעיות נוספות במקרה להכרה בתביעה כייצוגית בהוכחת נזק למשל.

[מאת]

תגובות