[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
אני לא יודע באיזה מחשבון חישבת את שיעור המס. בשורה התחתונה, אין להוסיף מע"מ על המס לתשלום.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
במקרה המתואר, רישום הזכויות בדירה עשוי להתעכב זמן ניכר. כמו כן, יש לוודא שכל העסקאות המתוארות דווחו ובנמצא אישורי מסים לכל אחת מהן. מעבר לכך קיימים מכשולים נוספים המשתנים ממקרה למקרה. כך למשל, אני מאד ממליץ לוודא מבעוד מועד עם הבנק המממן (ככל שחלק מהתמורה תמומן בהלוואת משכנתה), כי בנסיבות אלה יש אישור עקרוני להלוואה. אני ממליץ בחום להיעזר בעורך דין בביצועה של העסקה, ולו מן הטעם כי זו אכן מסוכנת יותר מעסקה "רגילה", במסגרתה זכויותיו של המוכר רשומות בפנקסי רשם המקרקעין.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום.
היה ובין המוכר ובין השותף היה הסכם שיתוף, עשוי הסכם זה לחייב את הרוכש.
על כן, יש לבדוק בפנקסי רשם המקרקעין האם נרשם הסכם שיתוף בין בעלי הזכויות המקוריים.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

ריי שלום.
ניתן לבחון את האפשרות להגיש תביעה למזונות למוסד לביטוח לאומי (זאת, בתנאי וקיים פסק דין המחייב את הבעל במזונות ובלבד שהחייב במזונות היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין).

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
נניח, שהוצאותיך עומדות על סך של כ-7,000 ₪. אם לא היית משתכרת כלל, בעלך היה – לכאורה – חייב במזונות בשיעור זה. לנוכח העובדה שהכנסתך הקבועה עומדת על סך של 5,000 ₪, בדוגמא זו, יחוב בעלך במזונות בשיעור של 2,000 ₪ בלבד.
כמובן שהדוגמא הנה דוגמא מופשטת בלבד, ונועדה אך ורק להבין את העיקרון הבסיסי של התחשבות ב"מעשה ידיך".

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

חיים שלום רב.
יש לבדוק את הוראות התככנית החלה על המקרקעין. לעיתים תכלית מסוימת (כגון "תעשייה") מאפשרת שימושים מעורבים במקרקעין, לרבות כמחסן.
בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
עצם המכירה אינה מותנית בקיומו של הסכם שיתוף.
בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
בהתקיים תנאים מסוימים, המוכר נכס שנתקבל בירושה יהא פטור מחובת מס במכירתו.
זאת, מבלי לפגוע בפטור ה"רגיל" החל על מכירת דירה פעם בארבע שנים.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

עינת שלום.
אין בסיס לטענה ולפיה, לנוכח העובדה שאת לא מבצעת "עבודות בית", חלה עליך חובה בתשלום חשבונות כלשהם. הלכה למעשה, על פי הדין, בעלך הוא זה שחייב בהוצאות המדור, בניכוי "מעשה ידיך", כחלק מחובתו לזון אותך.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

הקלד את תגובתך

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
בהתאם לחוק המקרקעין, בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה: (1) ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965; (2) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.

מכאן, לא נדרש רוב מוחלט של בעלי הזכויות להתקנת המעלית. בכל הנוגע לנושא התכנוני, אני ממליץ כי תפנה לקבל ייעוץ ספציפי.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
מתיאור המקרה עולה, כי ניכוי ה- 400 ₪ נעשה ללא כל עילה שבדין.
באפשרותך להגיש תביעה נגד המשכיר לבית המשפט.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

שלום רב.
מבחינה קניינית, אני מניח שמדובר ברכוש משותף של כל בעלי הזכויות ולכן, ככל שעל ככולם מוסכם הדבר, אין מניעה להשכיר את האולם. מבחינה תכנונית הנושא מורכב יותר. יש לבדדוק, כי בהתאם לתכנית החלה והיתר הבניה, מותר לעשות שימוש באולם זה, בין היתר, לצורך משרד.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

חן שלום.
בכל הנוגע לסמכות השיפוט, רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת גירושין. בכל הנוגע לעניינים הרכושיים, הן לבית הדין והן לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בנושאים אלה. ההחלטה לאיזו ערכאה לעתור בעניינים הרכושיים משתנה ממקרה למקרה וראוי שתיבחן לאור הנסיבות הספציפיות.

בברכה,
יעקב גורנשטיין, עו"ד

[יעקב גורנשטיין]

יש לנסות להתחקות אחר כוונת הצדדים בהסכם ולצורך כך יש לבחון את מכלול המסמכים.
הביטוי "חזיתות אחרות" יכול גם "לסבול" פירוש ולפיו עסקינו בכל פאות המגרש, לרבות הפאה ה"אחורית".

[מאת]

תגובות