שלום איל,
לא מתפרסמים נתונים רשמיים על ביקוש והיצע של עורכי פטנטים. מעיון בפנקס עורכי הפטנטים (זמין באתר משרד הפטנטים), מספר עורכי הפטנטים במוסמכים והפעילים בישראל הוא 303. מספר זעום יחסית לעורכי דין למשל 😉 לא ראיתי שום נתונים אחרים.
הקושי המרכזי הוא למצוא התמחות, שאורכת שנתיים (לפחות). אחרי שאתה עורך פטנטים מוסמך, לדעתי שוק העבודה הינו טוב עבור בן אדם איכותי.
בברכה,
גדי
שלום מנחם,
ישנם שני סוגים של "מחפשי פטנטים"
1. מידענים – אתה מתאר להם את הרעיון, הם עושים חיפוש ומביאים לך רשימה של תוצאות שאתה עובר עליהן.
2. עורכי פטנטים – הם עובדים איתך על הגדרה מדויקת של חדשנות המוצר עליה יתבסס החיפוש, הם עורכים את החיפוש (בעצמם ו/או בשיתוף עם מידענים), הם עוברים עת התוצאות ומסספקים לך דו"ח עם ניתוח התוצאות + חוות דעת.
ברור שיש הבדלי מחיר בין שתי האופציות.
עורכי פטנטים בד"כ בנויים לחפש בכל התחומים, מידענים לא תמיד מתמחים בכל התחומים. חיפוש בביולוגיה דורש ממומחיות שונה למשל מחיפוש במכניקה.
אתה מוזמן לפנות אלי בפרטי, ואשמח להפנותך אחרי שאדע קצת יותר מה אתה מחפש בדיוק.
בברכה,
גדי
שלום תומר,
הגנה על עיצוב היא על ידי מדגם ולא על ידי פטנט.
ביכולתך להגיש בקשת מדגם על עיצוב חדש למוצר קיים, אתה לא צריך להיות בעל המוצר. אם תקבל את המדגם, גם בעל המוצר לא יוכל להשתמש בעיצוב זה.
לידיעתך, המדגם לא מאשר לך למכור את המוצר בעיצוב של המדגם, אלא רק למנוע שימוש בעיצוב ע"י אחרים.
בברכה,
גדי
שלום יגאל,
מבחינת הפטנט:
1. מומלץ לחפש לראות אם הרעיון קיים כבר בעולם. תתחיל לחפש לבד, ואם לא תמצא עשה חיפוש מקצועי.
2. הגש בקשת פטנט ראשונה (לא משנה איפה), מה ששומר לך על זכויות הרישום בכל העולם למשך שנה.
במשך שנה זו, יש לך זמן לגייס משקיעים, שותפים, למכור את הזכויות וכו'.
בברכה,
גדי
שלום נטע,
תלוי במדינה ובתחום הטכני של הבקשה, בקשת פטנט יכולה להיגע לבחינה אחרי שנתיים ולפעמים אפילו יותר. זירוז הרישום אומר שהבקשה תגיע לבחינה מהר יותר, וכאשר המבקש ישלח תשובות להשגות הבוחן, הבוחן ישיב מהר יותר.
בישראל, בקשה עם זירוז תבחן תוך מספר חודשים, כבר קבלתי תשובה פעם אחרי שבועיים! בארץ אפשר לבקש זירוז (בתוספת אגרה של 1,000 ש"ח) במספר מקרים: בקשה ירוקה, בקשה שהוגשה לראשונה בארץ ובהמבקש מצהיר שתשמש דין קדימה לבקשה בינלאומית, או ע"פ תצהיר המבקש, לדוגמא המבקש יודע על מוצרים מתחריים שהולכים להכנס לשוק ויכולים להפר את הפטנט (לכשיתקבל), המבקש מבוגר מאד וכו'.
בברכה,
גדי
שלום יוסי,
התשובה היא חד משמעית כן!
כל שיפור של מוצר יכול להיות פטנט (אם הוא עומד בקריטריונים של חדשנות והתקדמות אמצאתית). שיפור בטיחותי הוא שיפור לכל דבר.
בברכה,
גדי
שלום יואב,
אם הגשת בקשת פטנט זמנית, ואחרי כן מישהו הגיש בקשה מלאה במדינה מסוימת, הזכויות יהיו שלך, בתנאי שתמשיך אחרי בקשת הפטנט הזמנית לבקשה מלאה באותה מדינה.
אם לא המשכת אחרי הבקשה הזמנית, לא יהיו לך זכויות, אבל יכול להיות שאם פרסמת את האמצאה לפני תאריך הגשת הבקשה המלאה ע"י צד ג', הפרסום על ידך ימנע ממנו לקבל פטנט.
ממליך לך להתייעץ עם עורך פטנטים שיבדוק את התאריכים השונים ואז יוכל לתת לך תמונה יותר מדויקת על מצבך.
בברכה,
גדי
שלום אופיר,
ניתן לחפש במאגר הפטנטים בישראל ע"פ שם בעל הפטנט, כך שאם אתה יודע את שם החברה ניתן לחפש מה רשום על שמה בארץ. אם הפטנט רשום על שם מישהו אחר (לדוגמא על שם הממציא ולא על שם החברה) אתה לוקח סיכון שלא תגלה אותו.
אם אין פטנט רשום בארץ, הרי מסחור המוצר על ידך בארץ לא יפר את חוק הפטנטים.
כך בחשבון שאם לא תייצר את המוצר בארץ, אתה צריך לוודא שבארץ הייצור אין פטנט על המוצר, כי פטנט רשום מגן על כל שימוש מסחרי כולל ייצור.
מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום (עורך פטנטים או עו"ד) ולקבל חוות דעת בכתב על אי המצאות פטנט בארץ. במקרה שמאוחר יותר יתגלה פטנט, תוכל להוכיח תום לב, מה שיהיה לזכותך.
בברכה,
גדי
שלום קובי,
בישראל, אין כל חובה לציין את הממציא, וציון הממציא הוא "טקסי" בלבד, ללא שום השפעה על בעלות הפטנט. ישנם מדינות, כמו ארה"ב, שחובה לציין את כל הממציאים, ויש לכך השלכות על בעלות הפטנט.
אני מבין משאלתך שערוך הפטנטים שלך הציע שיפורים לרעיון שלך וביקש לרשום את עצמו גם כממציא. אני לא כל כך מבין למה אתה חושב שזה רעיון מעולה??? לדעתי, גם אם מבחינה חוקית אין מניעה לרשום את עורך הפטנטים כממציא אם באמת הוא המציא (הגיע לרעיון של לפחות תביעה אחת בבקשת הפטנט), יש כאן טעם לפגם מבחינה אתית, ורוב רובם של עורכי הפטנטים לא ירשמו את עצמם כממציאים גם אם הם שפרו את הרעיון המקורי, מתוקף תפקידם.
אם בכל זאת אתה מתכוון לרשום אותו כממציא, הייתי מחתים אותו מראש על מסמך שבו הוא מוותר על כל הזכויות בבקשת פטנט זו ובכל הבקשות העתידיות שיוגשו במדינות אחרות תוך בקשת דין קדימה מבקשה זו, וכן מכל פיתוחים נוספים בנושא. ממליץ לך לקחת עורך דין מסחרי שינסח עבורך את ההסכם מול עורך הפטנטים שלך.
בברכה,
גדי
שלום מיטל,
אם קיים מוצר בחו"ל ואין עליו פטנט בארץ, את לא יכולה לרשום פטנט על שמך, ולו מן הסיבה שהרעיון כבר פורסם.
אם יש לך רעיון לשיפור ממשי של המוצר (לא רק שינוי בעיצוב), את יכולה לרשום פטנט בארץ ובחו"ל על השיפור. קחי בחשבון שיש מצב שלא תוכלי למכור את המוצר עם השיפור, אם הפטנט המקורי חוסם אותו (תצטרכי להתייעץ עם עורך פטנטים כדי לבדוק את הפרטים).
בברכה,
גדי
שלום ליאור,
בסופו של דבר, בכל מדינה בה אתה רוצה הגנה בפטנט, אתה צריך להגיש בקשת פטנט והיא צריכה להתקבל כפטנט אחרי הליך של בחינה.
כדי להתחיל את התהליך, בשנה הראשונה מספיק להגיש בקשת פטנט אחת (לא משנה איפה ואיך).
ארים לך טלפון מחר לדבר.
בברכה,
גדי
יוסי, תודה על המשוב החיובי, בשביל זה אנחנו כאן 😉
גדי
שלום טום,
בעקרון, אין אפשרות בארה"ב להוסיף חומר חדש (תאור או שרטוטים) לבקשה קיימת.
יש לך אפשרות להגיש בקשת "המשך" Continuation-In-Part שהיא בקשה חדשה (עם על העלות הכרוכה בזה) שמסתמכת על בקשה ישנה + חומר חדש. החומר החדש יצטרך להיות חדש ביום הגשת בקשת ההמשך.
ממליך לך להתייעץ עם איש מקצוע לפני שאתה נכנס למהלך הזה. אולי אפשר כן למצוא בתאור סימוכין למה שאתה צריך בתביעות.
בברכה,
גדי
שלום טום,
אם אני מבין נכון את שאלתך, הגשת בארץ בקשת פטנט עם זירוז, וחלק מן התביעות שלך מסתמך על חומר שאינו נמצא בתיאור או בשרטוטים, והבוחן העיר שאין לך תמיכה לתביעות אלה. אני צודק?
בארץ (בניגוד לפרקטיקה ברוב הארצות בעולם) ניתן להוסיף חומר חדש לבקשה (תיאור ו/או שרטוטים), אבל אם החומר הוא חדש, התוספת תקבל תאריך של הגשת התוספת (ולא תאריך הבקשה המקורי), מה שאומר שהתוספת צריכה להיות חדשה ביום שהגשת אותה.
צריך להבין טוב יותר את מה שאתה מנסה להוסיף כדי לייעץ מה הדרך הטובה ביותר להמשיך. זוהי עבודתו של עורך פטנטים מקצועי 😉
בברכה,
גדי
שלום אורן,
ע"פ החוק הדרישות לקבל תעודת עורך פטנטים הן תואר ראשון במקצוע טכני, שנתיים התמחות במשרד עורכי פטנטים והצלחה בבחינות בע"פ ובכתב במשרד הפטנטים.
ישנם כל מיני "קורסים" לעריכת פטנטים שאולי מלמדים משהו, אבל לדעתי לא מקדמים אותך הרבה כדי להיות עורך פטנטים.
אם יש לך (לפחות) תואר ראשון טכני, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא למצוא משרד עורכי פטנטים כדי לעבוור התמחות שם.
בהצלחה,
גדי
פורטל iLaw הוקם במטרה אחת – להכניס תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בארץ, ולאפשר לגולשים להגיע לרשימת עורכי הדין הרלבנטית ביותר עבורם בקלות. רשת האינטרנט מאפשרת כיום לדעת פרטים רבים
פורטל iLaw הוקם במטרה אחת – להכניס תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בארץ, ולאפשר לגולשים להגיע לרשימת עורכי הדין הרלבנטית ביותר עבורם בקלות. רשת האינטרנט מאפשרת כיום לדעת פרטים רבים