[אריק כהן]

יש לבחון האם הסכום הנגבה קיבל את אישור שר הפנים והאוצר וכן האם קיבל את אישור המועצה האזורית.
יש להדגיש כי הסכום המקסימלי שניתן לגבות הוא עד 30% מגובה הארנונה הנגבה ע"י המועצה.

[אריק כהן]

אורית שלום,
בכל שנה, מכוח תקנות הסדרים במשק המדינה, מתפרסמים תעריפי המינימום והמקסימום לפיהם יכולות הרשויות השונות להשית ארנונה.

[אריק כהן]

למרבה הצער, הרשות צודקת, בין היתר משום שהיא לא יכולה לבחון באופן רטרואקטיבי האם הנכס היה ריק מחפץ ואדם ולא נעשה בו כל שימוש.

[אריק כהן]

זאב שלום,
ככלל לא ניתן לתבוע הנחה בארנונה לנכס ריק באופן רטרואקטיבי משום שעל הנישום להודיע לרשות בזמן אמת שהנכס ריק ולא נעשה בו שימוש ע"מ שהרשות תוכל לבדוק אם אכן הנישום זכאי להנחה בארנונה.
ככל ואתה יכול להוכיח זאת, ממליץ לך לגשת לרשות ולנסות לפתור את זה מולם, טרם פניה לערכאות משפטיות.

[אריק כהן]

אריה שלום,
ככלל, ארנונה נקבעת בהתאם לשימוש הנעשה בנכס.
על כן, ככל והשימוש העיקרי במרתף הינו מגורים, מדובר בפיצול מלאכותי האסור עפ"י דין.
כמובן שעליך להבהיר לעירייה כי למרות שנעשה שימוש נוסף במרתף, הרי שמדובר בשימוש טפל לשימוש העיקרי שהינו "מגורים".

[אריק כהן]

יוסי שלום,
ההלכה הקובעת בעניין זה הנה הטפל ההולך אחר העיקר, כלומר ככל ומדובר בפינת ישיבה בבית, ללא כניסה נפרדת וכד', אין לפצל את חיוב הארנונה ויש להמשיך ולחייבך עפ"י דירת מגורים.

[אריק כהן]

עוזי שלום,
בכדי לקבל הנחה בארנונה לאזרח ותיק יש לעמוד, בנוסף, בקריטריון הכנסה, קרי ככל והנכם מקבלים יחד שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק (משום שמדובר בשני אזרח ותיקים עושים חיבור של 2 המשכורות יחד), לא תהיו זכאים להנחה.

[אריק כהן]

סימה שלום,
אמנם יש לכל רשות את הפררוגטיבה לקבוע מהו אחוז ההנחה, אך על הדבר להיעשות בגבולות החוק.
יש לבחון אצל הרשות מהי ההנחה המוענקת למשפחות חד הוריות וכד'.

[אריק כהן]

דקלה שלום,
ככל ומדובר בנכס ריק, התקופה המקסימאלית למתן ההנחה הנה ל-6 חודשים. ככל ושלחת הודעה לעירייה, וניתן להוכיח זאת (למשל – בדואר רשום), והעירייה לא באה לבדוק את העניין, את יכולה לתבוע השבה.
את יכולה לחזק את טענותיך עם אישור מחברת חשמל, כי לא צרכת חשמל בתקופה זו.

[אריק כהן]

אלון שלום,
אכן התיישנות על חובות ארנונה הינה 7 שנים, וככל והעירייה לא נקטה בשום הליך במהלך תקופה של 7 שנים החוב התיישן.
מעבר לכך, וככל ומדובר בחוב מלפני 11 שנה לכאורה, אין ספק כי קיים שיהוי בפעולות העירייה.

[אריק כהן]

הראל שלום,
יישנן רשויות רבות שמחילות תעריפים מופחתים בגין שטחי אחסנה, ברם יש לבחון את קביעותיו הספציפיות של צו הארנונה, ובפרט לבחון האם קיימים סיווגים נפרדים למחסנים, מרפאות וכד'.
בברכה,
אריק כהן, עו"ד

[אריק כהן]

חמי שלום,
יש לבחון האם ניתנה הודעה לרשות על עזיבת הנכס, והאם הרשות ניסתה במהלך התקופה לגבות את החוב ו/או האם שלחה הודעות על החוב לכאורה.
ככלל, לרשות עומדת תקופת התיישנות של 7 שנים, אך במקרים מסוימים נקבע כי במידה והרשות "קופאת על שמריה", ניתן לדרוש את ביטול החוב לכאורה.

[אריק כהן]

אנדי שלום,
אמנם קיימות הנחיות של משרד הפנים בדבר קביעת/חישוב/חיוב הארנונה, אך לכל רשות הפררוגטיבה לקבוע את צו הארנונה שלה, בכפוף לאישורו של משרד הפנים.

[אריק כהן]

זהבית שלום,
הרשות מוסמכת לדרוש כניסת נציגיה לנכסים השונים בתחומה (סעיף 287 לפקודת העיריות), וככל ותסרבי הרשות עלולה לחייב אותך עפ"י הערכה/מיטב השפיטה.

[אריק כהן]

מאיר שלום,
ככלל, העיקולים המושתים ע"י תאגידי המים מבוצעים בחשבונות הבנק של החייבים לכאורה, בשונה מהטלת עיקול על משכורת, שם הדבר נעשה ע"י צד ג', קרי ע"י הוראה למעסיק, ונעשה לעתים רחוקות בלבד.
עם זאת, וככל ואכן העיקול הושת על משכורתך (ממליץ שתוודא זאת בשנית), החוק קובע כי ניתן להשית עיקול עד ל-1/4 מהשכר.
בהצלחה.

[מאת]

תגובות