פורטל עורכי דין הגדול בישראל

התגובות שלי בפורום

מוצגות 15 תגובות – 196 עד 210 (מתוך 221 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: חיובי ארנונה 2001 #68637

    קובי שלום,
    במקרה המתואר יש לבחון מתי התגבש "החוב" והאם נשלחה הודעה על חוב הארנונה במועד, קרי – האם ההודעה נשלחה בזמן שהייתם בארץ, או שמא בזמן שירדתם מהארץ, שהרי ישנה חשיבות מכרעת למועד בו הרשות החלה להפעיל כנגדכם הליכי גבייה שהביאו בסופו של יום להטלת עיקול.
    עם זאת יודגש, כי מדובר במצב שכיח יחסית בו נישומים עוזבים את הארץ, על אף שעומדים לחובתם חובות ארנונה, ועל כן, נקבע כי רשות יכולה להשהות את הליכי הגבייה/הטלת עיקול עד לחזרתו של הנישום, ועם חזרתו להמשיך בהליכי הגבייה.
    במקרה דנן, וככל והנכם חולקים על החוב, הרי שאתם יכולים להגיש כנגד הרשות תביעת השבה בה אתם מבקשים מהעירייה להשיב את הכספים שגבתה היא מכם בניגוד לדין לכאורה.
    עם זאת, וטרם הגשת התביעה, עליכם לבחון האם העירייה אכן פעלה בניגוד לדין, והאם הטלת החיוב/עיקול הינו בגין כספים שהעירייה אינה זכאית להם.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: תשלום רטרטאקטיבי #68557

    אביטל שלום,
    בעת האחרונה פורסמו מס' פסקי דין מנחים של בית המשפט העליון בעניין זה אשר קבעו כי חיוב ארנונה שמושת בגין התקופה שקדמה להוצאתו, הינו חיוב רטרואקטיבי ועל הרשות להוכיח כי מדובר בחיוב "כדין" ולא בחיוב "פסול".
    כל עוד הרשות לא הוכיחה כי הנישום הסתיר שטחים, נהג בחוסר תום לב וכד' יוכל הנישום לטעון כי נהג כדין.
    אני מציע לך לקרוא מאמרים שפרסמתי בעניין זה ממש ואשר יבהירו לך מתי/אם ניתן לחייב נישום בארנונה באופן רטרואקטיבי (ניתן למצוא אותם בגוגל או בעמוד הפייסבוק של משרדי ב:
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: שיפוליים #68425

    כאמור לעיל, היכן שמדובר בשטח שגובהו נמוך מהקבוע בתקנות התכנון הבניה ו/או בצו הארנונה ניתן לפנות לעירייה ולבקש לבצע תיקון של החיוב, תוך הפחתת השטחים שאינם ברי חיוב בארנונה.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: חוב ארנונה #68422

    ענת שלום,
    בתקנות ההסדרים נקבעו הנחות בארנונה בהתאם למאפיינים רבים, לרבות מבחן ההכנסה, קצבת הבטחת הכנסה וכד'.
    מהמתואר לעיל, עולה כי את זכאית להנחה בארנונה לאור סכום השתכרותך, ועל כן, את יכולה לפנות לרשות בה את מתגוררת לשלם קבלת ההנחה.
    ההנחה יכולה להינתן רטרואקטיבית מתחילת שנת המס בה ביקשת את ההנחה.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: שיפוליים #68420

    יואל שלום,
    על מנת שטח גלריה/יציע לא יהיה בר חיוב בארנונה על הגובה המקסימלי שבין רצפת הגלריה לתקרת הגלריה להיות מקסימום 1.8 מ'. ראה בעניין זה תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992.
    כמו כן, יש לבחון את צו הארנונה ואת הגדרותיו, משום שלעיתים רשויות שונות קובעות כי הגובה המקסימלי יהיה 1.7 מ' (אף פחות ממה שקבוע בתקנות התכנון והבניה).
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: חלוקת ארנונה #68325

    תמר שלום,
    חישוב הארנונה נעשה בהתאם לשטח הנכס, ולשימוש הנעשה בו.
    על קצה המזלג, שטח נכס הינו אורך הקירותXרוחבהקירותXמס' הקומות.
    לדוגמא, אם אורך הקיר הינו 10 מ"ר ורוחב הקיר הינו 5 מ"ר, שטח הקומה יהיה 50 מ"ר, בכפוף למס' הקומות, לשטחי מרתף (אשר לרוב אינם מחויבים באופן מלא), לשטחי גג וכיוצ"ב.
    כמו כן, וככל ומדובר בבית עם גינה, יש לבחון האם צו הארנונה מתיר חיוב של גינות/קרקעות וכד' בבתים פרטיים.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: השכרת דירה ללא שינוי שם דייר בעיריה #68324

    נתן שלום,
    כדי לחייב שוכר, על השכירות להיות לתקופה של שנה ומעלה, כאשר אם מדובר בתקופה קצרה יותר חיובי הארנונה מושתים על המשכיר ולא על השוכר.
    ככלל, רצונך להשית את חיובי הארנונה על השוכרים שעזבו מעט בעייתי, שהרי למעשה מדובר בתיקון רטרואקטיבי, אך עם זאת קיימים מקרים בהם הושבו הכספים (ככל ומדובר בתקופת שכירות של למעלה משנה), בכפוף לבדיקת הסכם השכירות בין הצדדים, האם קיימת בו התייחסות לחיובי ארנונה, האם ההסכם הועבר לעירייה וכד'.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    שרה שלום,
    ראי תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992, הקובעות מהו גובהה של קומה "רגילה" ושל קומת גלריה/יציע, כאשר ככל וקומת הגלריה/יציע מתחת ל1.8 מ' היא אינה ברת חיוב בארנונה.
    על כן, וככל ומידות הנכס אינן בהתאם לתקנות, לא ניתן לחייב את חלק הנכס בארנונה (בכפוף לסייגים), וההיפך.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: דוח חנייה #68172

    עובד,
    חוקי העזר העירוניים הדנים בדו"חות חניה, קובעים כי ניתן לתת דו"ח הן במקרה שבו הנהג החנה את הרכב והן במקרה בו הנהג עצר את הרכב.
    אין בחוקי העזר (חוק העמדת הרכב וחנייתו) הוראה בדבר התראה, אך ככל והסיבה שעצרת הינה תקלה ברכב וכד' לא ניתן יהיה לתת לך דו"ח.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: מיסי ארנונה #68171

    עובד שלום,
    ככל והארנונה אינה משולמת במלואה, דבר שאינך חולק עליו, העירייה מוסמכת לשלוח אליך מכתב התראה ולאחר 15 יום מעת ששלחה את מכתב ההתראה היא יכולה להתחיל לפעול כנגד החייב בהליכי גבייה.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: חוב בארנונה #68170

    גלינה שלום,
    עפ"י תיאורך (היותך אם חד הורית, חובות וכד') עולה כי את זכאית להנחות בארנונה. עם זאת, עליך לגשת לעירייה, לדבר איתם אודות ההנחות המגיעות לך וכן על פריסת החוב הקיים בצורה בה תוכלי לעמוד, וזאת משום שברגע שיש חובות, הסכום שמשולם משויך לקרן והחוב ממשיך לצבור הפרשי ריבית והצמדה.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: הנחה על ארנונה #68126

    פנחס שלום,
    החקיקה המסדירה את ההנחות בארנונה היא תקנות ההסדרים (ולא חוק ההסדרים).
    תקנות אלה קובעות הנחה בארנונה לאזרח ותיק, כאשר ההנחות מוענקות בהתבסס על הגדרת האזרח הותיק, קרי האם האזרח הותיק מקבל הבטחת הכנסה; מהו סכום ההכנסה; האם זכאי לגמלת סעד וכו'.
    כמו כן, יש לבחון את צו הארנונה, ולבדוק האם ניתנות לאזרחים ותיקים הנחות נוספות.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: חיוב ארנונה למחסן מרוצף מתחת לגג רעפים #67867

    שרה,
    ככל ומדובר במחסן סגור מכלל צדדיו (ארבעה קירות), צו הארנונה קובע כי ניתן לחייבו בארנונה, כאשר החיוב יהיה בסיווג מגורים.
    כמו"כ, ככל ואין בצו הארנונה התייחסות ספציפית לגובה התקרה, יש לפעול עפ"י חוק התכנון והבניה, הקובע כי הגובה המקסימלי לחיוב נכס, הינו 1.7 מ' ומעלה.
    אנא צרי עמי קשר טלפוני, ואמסור לך מידע נוסף בעניין זה.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: חיוב ארנונה למחסן מרוצף מתחת לגג רעפים #67855

    שרה שלום,
    במקרה המתואר יש לבחון האם צו הארנונה של המועצה מאפשר חיוב של מחסנים בדירות מגורים, כאשר יש הבדלים בין צו הארנונה של רשות אחד לרשות אחרת.
    במקרה זה, יש לבחון עובדתית את "המחסן", קרי האם מדובר במחסן סגור/פתוח (מס' קירות), האם מקורה באופן מלא/חלקי וכד', הכל בכפוף לקבוע בצו הארנונה.
    בנוסף, במקרה שהתקרה של הנכס נמוכה מ-1.7 מ', מדובר בשטח שאינו בר חיוב בארנונה., כאשר יש רשויות שקובעות שאף שטח בו קיימת תקרה שנמוכה מ-1.8 מ' לא יחויב בארנונה.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד.

    בתגובה ל: ועד ישוב #67728

    ערן שלום,
    שאלתך אינה ממוקדת דיה, אך אני מאמין שעיון בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח – 1958 יבהיר מהו ועד יישוב וכיצד ניתן להחליפו.
    בברכה,
    אריק כהן, עו"ד

מוצגות 15 תגובות – 196 עד 210 (מתוך 221 סה״כ)