ראשית כל, תודה רבה.
תשובתך האירה לי את הדרך ומכאן עשיתי חיפוש קצר בגוגל כדי להגיע להוראת החוק.
מצאתי דבר מעניין , מצטט:
"תשלום עבור ימי חג לעובד אשר אינו עובד מדי יום ביומו, לפי סידור עבודה קבוע בהסכמת המעסיק:
בענין מן סילביו אולבידיו[1] נקבע כי "חזקה על עובד, ועובד יומי בכלל זה, כי הוא מתייצב לעבודתו באופן סדיר ובכל אותם ימים שבהם עליו לעשות כן, אלא אם היתה לו סיבה להיעדרות. על הטוען ליוצא מן הכלל – במקרה שלפני- המעבידה, הנטל להוכיח כי נעדר העובד ולא הגיע למקום עבודתו סמוך ליום חג" .
בפ"ד בענין מן סילביו לא טען המעביד כי העובד נעדר ולא הגיע למקום עבודתו סמוך ליום החג, ולכן נפסקו לזכות העובדים דמי חגים מלאים.
יוצא איפוא , כי עובד שעתי, המועסק לדוגמא יומיים בשבוע לפי סידור עבודה קבוע, יהיה זכאי לתשלום בעבור דמי החגים, אם יום החג חל ביום בו אמור היה לעבוד (זאת מאחר וההיעדרות יום לפני החג ולאחריו הינה בהסכמת המעביד ובהתאם לסידור עבודה קבוע)."
האין בכך משום סתירה לאשר רשמת לי? מה דעתך?
פורטל iLaw הוקם במטרה אחת – להכניס תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בארץ, ולאפשר לגולשים להגיע לרשימת עורכי הדין הרלבנטית ביותר עבורם בקלות. רשת האינטרנט מאפשרת כיום לדעת פרטים רבים
פורטל iLaw הוקם במטרה אחת – להכניס תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בארץ, ולאפשר לגולשים להגיע לרשימת עורכי הדין הרלבנטית ביותר עבורם בקלות. רשת האינטרנט מאפשרת כיום לדעת פרטים רבים