שלום רב,
לפני חצי שנה קיבלתי דו"ח תנועה על כך שדיברתי בטלפון שהיה בתוך הקסדה שלי בזמן נהיגה על סך 1000 שקל ו 4 נקודות.
אחרי שהגשתי ערעור אני עומד להשפט ורציתי להתייעץ עם מומחה בתחום.
עשיתי תחקיר קצר באינטרנט וגיליתי שזיכו נאשמים על עבירה זו בעבר.
בזמן הדו"ח 2 הידיים שלי היו על הכידון ,הייתי בזמן נסיעה כאשר קיבלתי את הדו"ח, והייתה לי קסדת שלושתרבע וכל זה נרשם בדו"ח.
שאלתי היא: יש הבדל בין אם אני הייתי עם קסדה מלאה לקסדת שלושתרבע מבחינת השופט והחוק?.
*חשוב לי לציין שהטלפון היה מקובע טוב בתוך הקסדה ואני אגיד זאת גם לשופט.
אשמח לטיפים נוספים שיעזרו לי להוכיח שלא היה לי שום היסח דעת בזמן הנהיגה למרות שהטלפון היה בתוך הקסדה.
תודה מראש.
אליעד שלום,
אין תשובה ברורה לשאלתך. החוק לא מכיל את כל האפשדרויות הקיימות ולכן זאת שאלה של פרשנות. הרבה תלוי בשופט או שופטת שתתקל בהם…
בהצלחה
אוקיי..
תראה מה מצאתי באינטרנט:
מאמר מתוך אתר האינטרנט what 2do.co.il :
==============================
בית המשפט לתעבורה זיכה רוכב קטנוע מכתב אישום אשר הוגש כנגדו בגין שימוש בטלפון סלולרי תוך כדי נהיגה. השופט, מאיר דרורי, עמד בהכרעת הדין על כך שלא היה מדובר בסוגיה חדשה, וכן כי הוא כבר זיכה בעבר נאשם מעבירה דומה. "מדובר בתיק אשר עוסק בבעיה דומה שנדונה בפניי בתיק אחר (מס' 40712/01 מדינת ישראל נ. זדה ששון)", כתב דרורי בהכרעת הדין, "גם בתיק הזה, וגם בתיק הנ"ל, מצאתי לנכון לזכות את הנאשם". השופט הוסיף כי "טענותיה של המדינה לא הציגו כל חדש ביחס לטענותיה במשפטו של זדה".
כנגד רוכב הקטנוע במקרה דנן הוגש כתב אישום בגין דיבור בטלפון בזמן נהיגה. מדובר בעבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. הצדדים הסכימו על עובדות המקרה. רוכב הקטנוע נהג על הקטנוע כאשר לראשו קסדה מלאה. בתוך הקסדה היה צמוד לאוזנו הטלפון הסלולארי שלו. עם זאת, ידיו היו על ההגה ולא נטען כי הוא דיבר במכשיר עם עצירתו על ידי השוטר.
המדינה: "התנהגות הנאשם סיכנה את שלום הציבור"
המדינה טענה כי החזקת הטלפון עלתה כדי עבירה על תקנה 28(ב), וזאת משום שהשימוש במכשיר הסלולארי לא נעשה באמצעות דיבורית המותקנת ברכב. המאשימה הוסיפה כי התנהגותו של הנאשם במקרה דנא "סיכנה את שלום הציבור וזאת משום שהוא לא היה מרוכז בנעשה על הכביש". הסנגור טען כי יש לזכות את מרשו וזאת משום שהאחרון אחז בשתי ידיו בקטנוע והטלפון לא מנע ממנו להתרכז בנהיגה. נטען כי לא מדובר בעבירה על הוראות התקנה, וזאת משום שאין כל הבדל בין השימוש בטלפון באמצעות אוזנייה, לבין השימוש שנעשה במכשיר במקרה דנן.
בית המשפט זיכה כאמור את הנאשם מחמת שני טעמים עיקריים:
רוכב הקטנוע הצמיד את הטלפון לאוזנו בטרם התחיל בנסיעה, ולא עשה פעולה של הצמדת המכשיר לאוזן תוך כדי תנועה עם הקטנוע. דהיינו, הוא לא עזב את הכידון על מנת לעשות שימוש בטלפון ולהכניסו תחת קסדתו.
הסיטואציה הנ"ל הייתה דומה יותר לשימוש באוזניה (המותר לפי החוק) מאשר לשימוש בטלפון סלולארי כפי שאוסרת תקנה 28(ב). "מה לי אוזניה קטנה, מה לי טלפון, אם הטלפון מוחזק כראוי ואינו מפריע לנהיגה ברכב", נכתב בפסק הדין.
השופט, מאיר דרורי, פנה בסוף הכרעת הדין למחוקק וביקש את הסדרת הסוגיה הנ"ל באופן ברור ונהיר בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה. "לאור המצב המשפטי הבלתי ברור, והמחלוקת בין הערכאות השונות, ולאור העובדה כי מכשירי טלפון סלולאריים מצויים כמעט בידי כל נהג, רצוי כי המחוקק יביע את עמדתו בלשון חד משמעית", נכתב בהכרעת הדין.
כדאי לי להביא את זה מודפס ולהקריא את זה בפני השופט?
פורטל iLaw הוקם במטרה אחת – להכניס תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בארץ, ולאפשר לגולשים להגיע לרשימת עורכי הדין הרלבנטית ביותר עבורם בקלות. רשת האינטרנט מאפשרת כיום לדעת פרטים רבים
פורטל iLaw הוקם במטרה אחת – להכניס תחת קורת גג אחת את כל עורכי הדין בארץ, ולאפשר לגולשים להגיע לרשימת עורכי הדין הרלבנטית ביותר עבורם בקלות. רשת האינטרנט מאפשרת כיום לדעת פרטים רבים