שלום,
אבי בן 58 הסובל מלחץ דם כרוני מהיותו בן 38 לערך. לפני כחתי שנה, אחרי בדיקת דם שגרתית, הומלץ ע"י רופאת המשפחה שלו להשלח למיון בדחיפות עקב עלייה בקריאטינין (2.23).
חשוב לציין שלפני כן לא סבל מעולם מכליות.
במהלך השהות שלו במיון, אבי אושפז במחלקה הפנימית למשך שבועיים בדיוק.
למרות ההפניה של רופאת המשפחה שלו עם ממצא ברור של בעיה שמתחוללת בכליות, אבי בימים הראשונים לא נשלח לשום בדיקה שבודקת את הבעיה שעימה הוא הגיע.
לאבי ניתן טיפול לווריד להורדה דרסטית של לחץ הדם בלבד שכלל עירוי של ISOKET שידוע כמסוכן מאוד למי שיש לו בעיית כליות .
ביום 4 של האישפוז נעשה סוף סוף אולטרסאונד של כליות עם ממצא : הידרופרוזיס דו צדדי משמעותי. באותו היום בוצע קטטר.
4 ימים מתוך השבוע הראשון לא נעשו בדיקות דם כלל.
יומיים אחרי האולטרסאונד והקטטר – התוצאות של תפקודי כליות קפצו לפתע וכמעט הכפילו את עצמן. הרופאים ענו תשובות מתחמקות ולא יכלו להסביר בפרוטרוט את הסיבה המדוייקת להרעה הפתאומית בתפקודי הכליות. ( מנהל המחלקה הפנימית הוקלט באמצעות טלפון נייד בשיחתנו עימו בסוף האשפוז).
בסיכום האשפוז נכתב: "חלה ירידה בלחץ הדם, יש שיפור בתפקודי הכליות ותפוקת שתן טובה".
כאשר בפועל: " אושפז עם קריאטינין 2.17 ו UREA 78
השתחרר מאשפוז: קיראטינין 3.32 ו UREA 155 עם פוליאוריה של כ 4-5 ליטר וקטטר שעימו היה כחודש, ושום רופא לא היה מוכן להורידו משום החשש לאי ספיקת כליות.
שבועיים אחרי השחרור: קריאטינין 3.8
חודש אחרי השחרור: 4.46
בגלל ממצאים אלו החלטנו לטפל באבי בתל השומר.
אבי אושפז שוב, נעשתה לו פעולה דחופה של הכנסת נקזים לתוך הכליות – NEFROSTOMA
נכון להיום, הוא אמור להחליף כל 3 חודשים את הנקזים המחוברים לשני צידי גופו בבית החולים, איננו יכול לעבוד ואיננו מתפקד כהלכה.
אשמח לקבל הכוונה איך להמשיך ולטפל במקרה זה
