שלום, בהמשך לשאלה על רישום הדירה בחלקים לא שווים מאתמול (16.2 – מירי)
הבעיה היא שלא היתה לעורכי הדין אינפורמציה על האחוזים של כל אחד בדירה כיוון שעוד לא הערכנו את השיפוץ. לכן הם רשמו ברירת מחדל 50-50 וסיכמנו שניתן הוראה חדשה כשסכומים ייודאו. נודע לנו על הסכומים המדויקים רק כ 3 חודשים אחרי חתימת החוזה, ואז כאמור התחילו הבעיות האישיות שעיכבו את הרישום. אני מבינה שעורכי הדין התרשלו כאן. השאלה שלי היא כאם ההסכם שבע"פ שיש לנו איתם (ועל זה מעידים התצהירים) הינם מספיקים כדי להתגבר על הניירת שלפיה הדירה מחולקת שווה בשווה? הרי יש לזה הסבר, והם מסבירים הכל בטען הביניים שלהם, אפילו כותבים באחד המכתבים שהם רואים בזה ניסיון שלו להתעשר על חשבוני. מההמשקל של התצהירים האלה בבית משפט? האם היו תקדימים ששופט, למרות הניירת, פסק לטובת "הצדק" ? או האם הוא יכול להגיד לי שעם כל הצער שבדבר, הוא מאמין לי אבל ידיו כבולות כי המסמכים מצביעים על 50-50?
תודה,
מירי
