שלום,
לפני כעשרה חודשים עברתי ניתוח אלקטיבי באופן פרטי. הניתוח אינו הכרח רפואי, אלא למען שיפור באיכות החיים.
קודם הניתוח ניתן לי מסמך עם סיבוכים אפשריים, אשר תוארו כנדירים וברי תיקון.
לאחר הניתוח באשפוז יום, נאלצתי לעבור החדרת קטטר בשל אי-יכולת מתן שתן והותרתי לאשפוז לילה.
1. קודם ההרדמה האפידורלית לא הוסבר שיש סיכון מעין זה, אזהרה זו לבדה היתה מונעת ממני לבצע את הניתוח.
2. למרות ששילמתי על ניתוח פרטי אצל מנתח מסוים, את הניתוח התחיל מתמחה (הכנות) והרופא כשהגיע לא הודיע לי שהוא מבצע את הניתוח, משפט אשר היה נוסך בי בטחון רב במהלך הניתוח, ולמרות שהייתי בהכרה מלאה פשוט ניגש לאתר הניתוח ביצע את הניתוח ורק ביציאתו מהחדר הבחנתי שהוא היה. אני ביוזמתי פניתי אליו רק כדי לשאול האם עבר בשלום.
3. לאחר ההחלמה הראשונית, נתקלתי בקושי במתן צואה וכל יציאה הפכה חשש וסיוט. לאחר כחמישה חודשים אף הגעתי למיון בשל קושי חמור לתת צואה וטופלתי על ידי הרופא בצורה גסה, עם כאבי תופת וללא אלחוש/הרדמה.
4. סיבת הניתוח היתה תחושת גרד, אותה תחושה נותרה במלואה ללא כל שיפור, כלומר, מטרת הניתוח לא הושגה.
5. היום אני סובל באופן קבוע מרגישות וכאבים בעת מתן צואה, ללא עיצוריות לעת עתה, אך ייעוץ עם רופא אחר מהתחום לא שולל חזרה של ההיצרות והקושי במתן צואה.
מה ניתן לעשות?
