לפני 63 שנה (31.12.1957) הוריי התחתנו ושכרו צלם. את אחת מתמונות החתונה הצלם הגדיל ושם בחלון הראווה שלו במשך כשנתיים. את הנגטיבים הוא לא מסר להם וגם לא את התמונה הגדולה. רצה למכור אותה בכסף נוסף אבל להוריי לא היה כסף לקנות אותה.
לפני חמש שנים (בפטמבר 2015), העסק נסגר, ולפני הסגירה הזמין את תושבי העיר לתערוכת כל הצילומים ששמר אצלו במשך כל השנים.
אמי שמעה במקרה שהתערוכה מוצגת והגענו לשם. כשביקשנו את התמונה מבעלת העסק היא אמרה שהכל עבר לבתה. בתה דרשה ממני 2000 שח עבור התמונה (בגודל 30×20). ויתרתי. הבת אמרה שהיא רוצה להשתמש בתמונה לתערוכות עתידיות שלה אבל תמסור לי אם אשלם לה.
זה מאוד מקומם אותי.
בהתחשב בתאריכים, והעובדה שבינתיים אמי נפטרה ואני היורשת היחידה שלה, שאלתי היא כזאת:
אם הוריי הזמינו בשנת 1957 את העבודה ושילמו עליה, האם התמונה המוגדלת היתה אמורה להיות שייכת להם?
לא ביקשו מאמי רשות להציג את התמונה הישנה בתערוכה שהתקיימה לפני 5 שנים. האם זה חוקי?
מה הזכויות העומדות לרשותי כיורשת של אמי?
חוקית, האם הבת חייבת למסור לי את התמונה? יש כאן עניין של זכויות יוצרים שעוברים בירושה אליי?
