שלום רב, אחי חולה במאניה דפרסיה ואובחן ע"י פסיכיאטר מנהל המחלקה בביה"ח אברבאנל בו הוא מאושפז כ-15 חדשים. האבחנה הינה חולה במחלה ברמה חמורה. במשפט הפלילי בחוק העונשין כתוב, ואני מצטט: קבוצת המחלות הפסיכוטיות העקריות שהוגדרו בפסיקה הישראלית כ "פגעה ברוחו"(כלשון הסעיף)כוללות: סכיזופרניה, פרנויה, רמה חמורה של מאניה דפרסיה. מה שמשותף הוא כושר מציאות לקוי, בעייה בתפיסת המציאות של אותו אדם. אפיזודות חריפות של מאניה דפרסיה יכולות לכלול תסמינים של פסיכוזה הכוללים הזיות ומחשבות שווא. בנוסף בחוק בריאות הנפש כתוב: לא ישא אדם באחריות פלילית אם בשעת מעשה היה חסר יכולת של ממש: להבין את המעשה, להימנע מעשיית המעשה. בעקבות פרץ המאניה האחרון מבין שישה קנה אחי עסקים ללא יכולת כספית ובזבז מאות אלפי שקלים וכרג נתון להרבה תביעות מבנקים, שותפים והוצאה לפועל. שאלתי היא אם בחוק הפלילי ברור מה ההשלכות לגבי חולים במאניה דפרסיה ברמה חמורה, האם המשפט האזרחי לא מתייחס לכך ואו האם יש חוק. אחי כיום נטול אמצעים והוכר 100% נכה נפשית ע"י ביטוח לאומי. דיברנו עם מספר עורכי דין אך לאף אחד אין נסיון בנושא. אנו אובדי עצות. תודה מראש על העזרה
