שלום,
נפרדתי לפני שבעה חודשים מבן זוגי. היינו ידועים בציבור ויש לנו ילד בן ארבע. כל זמן שהיינו יחד (6 שנים) בין היתר מסיבות בריאותיות הוא היה המפרנס היחיד ואני דאגתי לטיפול בילד ולמשק הבית. אני מתקיימת מקצבת נכות בשיעור 60%. כלומר 2370 שח. משכורתו 7000 שח נטו. גר עכשיו בדירת ההורים ואין לו הוצאות אישיות על מדור ורכב. כל זמן שחיינו יחד גרנו בדירת הוריי בחינם כך שגם שכר דירה נחסך ממנו. משלם מזונות ומדור בגובה 2100 שח. מסרב להגיע להסכם פרידה. כמובן שסכום זה לא מתקבל על הדעת לאור הנסיבות הקיימות מבחינתי. קיים ויכוח גם לגבי זמני השהות. היחס בשבעת החודשים האחרונים ועד כה עומד על 9 לעומת חמש. תשעה ימים איתי וחמישה אצלו. כל סופ"ש שני וחוזר אלי במוצ"ש . עניין נוסף הוא רכוש משותף כלומר רכב שנקנה יחד והועבר לבעלות של אביו ללא הסכמה מצידי מעט לפני הפרידה. הרכב לא היה רשום על שמי אבל שילמנו עליו יחדיו סכום של 68 אלף שקלים שמסרב להחזירם. אני מנסה להימנע מתביעה כי המצב כרגע לא מאפשר לי מבחינה כלכלית גם בגלל הקושי במציאת עבודה וגם בגלל הפניות לטיפול בדניאל והיעדר ניידות על רקע מצבי הבריאותי. שאלתי האם אפשר לחייב אותו בדרך אחרת להגיע להסכם פרידה? האם נכון לבקש במקרה זה מזונות זמניים ואזרחיים? ולפתור את הסוגייה שלא בדרך משפטית. תודה!
