שלום, הייתי מורה כ-30 שנה, לפני כ-5 שנים ועדה רפואית של משרד החינוך קבעה שאני לא כשירה ללמד עקב צרידות קשה ונאלצתי לפרוש.
לאחר מכן תבעתי את הביטוח הלאומי ללא גורם מקצועי מלווה (לבד), התביעה כללה 2 פגיעות: מחלת צרידות קשה ופגיעה נפשית, התוצאה: 10% נכות על צרידות אך הפגיעה הנפשית נדחתה בטענה שזה כתוצאה מהסתגלות .
בעקבות טענתם, שכרתי עו"ד ותבעתי שוב ביטוח לאומי.
עברתי הרבה וועדות , טרטור ועוגמת נפש כולל ערעור אך המצב לא השתנה ונותרתי עם 10% לצמיתות וללא פיצוי כספי כלשהוא.
היום אני תובעת את משרד החינוך על נזקים בריאותיים ואובדן הכנסה, במסגרת התהליך הופניתי לקבלת 2 חוות דעת רפואיות ומשפטיות ומסקנתם שהרופא והפסיכיאטר נתנו לי כ"א 20% לצמיתות
והפסיכיאטר גם קבע חד משמעית שהבעיה הנפשית נגרמה כתוצאה מהצרידות.
שאלתי היא:
האם יש טעם לתבוע שוב את הביטוח הלאומי לאור החוות דעת החדשות?
ואם כן-
האם לתבוע בדרך המקובלת: להגיש החמרה, וועדות וכו' , מיותר לציין כי עייפתי מדרך זו והייתי רוצה להימנע מכך באם ניתן..
או:
לתבוע את הביטוח לאומי בבית משפט כחברת ביטוח לכל דבר?
אשמח לתשובה בהקדם ותודה רבה!
