עבירת הסירוב הינה עצמאית במשפחת עבירות הנהיגה בשכרות.
התביעה וביהמ"ש מתייחסים לנהג שסירב להיבדק, או ניסה להכשיל את הבדיקה או לא הצליח לבצעה מטעמים פסולים, כאל כזה שסירב להיבדק ומכאן, שהוא כאילו עבר את העבירה באופן המחמיר ביותר.
פירוש הדבר הוא שבהיעדר נימוק משכנע ולגיטימי, הנהג צפוי להיות מואשם במלוא חומרת העבירה, ועל כן הטיפול בתיק חייב להיות קפדני, מקצועי ומדוייק, שהלא פסילת המינימום בת השנתיים תיכנס לתוקף בקלות יתר במקרה שכזה, אם לא יצביעו על כשלים ראיתיים וליקויים בתיק.
יחד עם זאת, שוטר לא עוצר נהג שיכור, אלא אם היה מדובר בעבירות נלוות או נסיבות מחמירות.
(זאת בהינתן ששאלת על מעצר של ממש, עם חקירה כחשוד ואזיקים ותא מעצר, ולא "לעצור אותך" במובן של למן לך לעצור בצד, להיבד ולהשתחרר.)
במידת הצורך, אשמח לסייע,
עו"ד יאיר מושיוב
