רציתי שמישהו יראה / ויצלם את המראה
אישה יושבת בקצה המדרכה / כי אין ספסל ולא הצללה.
רגליה בכביש / עם תיק וכובע קש.
בכביש, התיק מונח לפניי / החוברת קריאה בידי.
לתל השומר מחכה/ מול שדירות העצמאות, פתח תקווה,
המונית עצרה ועמדה לידי / אבל לגשת לא רציתי.
כי כאב לי שליד תחנה כה חשובה / אין ספסל והצללה.
והיה לי הזמן / למחות על העניין.
והשמש הכתה / וחיכיתי שלשת רבעי שעה.
כי הזמן הזה / שלוקח לאוטו הזה להגיע.
ואולי משהו ראה / ואולי למישהו נגע.
מלא מכוניות עברו / אולי מי מהם ראו ????
כך נסעתי היום למרפאה / והיה חם עד שהאוטו היגיע ..
לא מהאתמול הגישה לתחנה / מהעיר פתח תקווה.
אבל סיירת העיריה / את בעיית התושבים אינה רואה.
שצריך לבית החולים להגיע / ואין שום עזרה תמיכה.
כי אנשי העיריה ובני ביתם / במכוניות מסודרים .
ומי יחשוב על תושבים / שאולי אינם מסתדרים.
מיסי עירייה ממש גבוהים ./ אבל התחבורה והגישה על הפנים.
אם אני לצלצל צריכה / לאצור בכביש התחבורה.
אני צריכה לעבור אבנים בשורה / להיכנס לתוך ערוגה.
עברו באור אדום האופנים./ ראיתי אותם היו שניים.
שאלתי האם הידלק האור / בלי ללחוץ בכפתור.
הרוכבת אמרה זה אמור / להופיע הירוק באור.
אבל עברנו באדום / כשבידי אותתי אצור.
חבל שלא צילמו הכול / איך נסעתי לתל השומר
איך ישבתי בקצה מדרכה./ וחיכית לאוטו בתחנה
שלשת רבעי שעה / בשמש החמה.
תודה לקוראים המתעניינים/ אנה פרסמו שיר זה לאלפים.
שיזיזו פה העניינים / והסתדרו כל הכשלים.
ויתחשבו בתושבים הנזקקים/ ובאנשים שלא כל בריאים.
שמשתדלים ללכת בדרכים / להיות עצמאיים ,לגבור על קשים.
האמורים להגיע לבית החולים / בפרקי זמן קצובים .ודחופים.
העיריה אמורה לדאוג גם לקשישים / ולהקל עליהם את החיים.
תודה ושנה מבורכת ו טובה / מבורכת לתושבים בפתח תקווה
ולכל הקוראים שיר זה / מהסבתא אהובה
