שלום רב,
שמי טלי ואני עובדת (מנהלת אדמינ') כ-6 שנים בחברה פרטית במשרה מלאה, מ-09:00 עד 18:00 (45 שעות שבועיות). מאז כניסת צו ההרחבה בתאריך 01/04/2018 לקיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות פניתי למעסיק שלי שיקצר לי את השעות ל-42 שעות שבועיות וזה סירב בתוקף.
אולם, לשני עובדים אחרים בסטטוס נשואים + ילדים קטנים הוא אישר לצאת פעם בשבוע (בימי ראשון בשעה 15:30 ). כאשר שאלתי אותו מדוע להם הוא קיזז ולי לא, הוא טען ש"להם יש ילדים קטנים".
אמרתי לו שזה לא חוקי שהוא עושה אפליית סטטוס (אני גרושה בת 50 עם 2 ילדים בגירים) ועפ"י החוק מ-01/04/18 הוא היה חייב לקזז לי את שעות העבודה השבועיות ל-42 שעות.
מאז חלפו שנתיים (כשבינתיים נכנס משבר הקורונה), בחודש מאי חזרנו לעבודה סדירה ואז שוב פניתי אליו שיאפשר לי לצאת פעם בשבוע מוקדם יותר מה שאני זכאית לו עפ"י החוק. בסופו של דבר הוא הסכים לקצץ לי חצי שעה ביום כך שאני מסיימת לעבוד כל יום ב-17:30 במקום ב-18:00 (הסכמתי בלית ברירה).
ומכאן שאלתי…
האם לאחר שאפסיק לעבוד בחברה אוכל לתבוע את המעסיק על אותן שעות שלא קיזז לי במשך שנתיים ולקבל תמורה כספית במקום?
חישוב התביעה: 2.5 שע' בשבוע X ן52 שבועות בשנה X שנתיים.
בתודה מראש,
טלי
