גרושי נטל הלוואה מחשבון המשותף ללא ידיעתי והסכמתי. לטענתו בבית הדיומהרבני ההלוואה נועדה לצורך המשך קיום שוטף כאשר בפועל לא היה צורך בהלוואה כי העוש היה בזכות. לא היו לנו הוצאות גבוהות ליחסית המשכורות הגדולות שהיה מקבל (לא רכב, לא משכנתא ושכר הדירה היה נמוך). בית הדין הרבני הגדול בהחלטתו טען כי לכאורה מדובר במזונות אישה והחובות לא שלי אך לא נתן החלטה מחייבת אופרטיבית. בינתיים עוקל החשבון שלי עם חוב של 70 אלף ש"ח כי הבנק הגיע איתו בתחילת הליך הוצלפ להסדר על מחצית מהסכום. זכויות חתימה לפי החומר שנמצא בידי הוא הסכם עם זכויות חתימה נפרדת. יש עלי מגבלות, עיקולים ואינני יכולה לצאת לעבוד אחרי חופשת לידה. עוד שניה נזרקת לרחוב עם תינוקת בת שלושה חודשים וילדה בת 8. השאלה שלי את מי ניתן לתבוע על הנזקים, את הגרוש (שהודה בפרוטוקול שעשה טעות והיה צריך ליידע אותי על ההלוואה) את בית הדין הרבני שלא הכריע בהחלטה בשל עיכובים של שנתיים או את הבנק על הפרת חובת הגילוי למרות זכויות החתימה? אני שואלת כי אני צריכה להגיש בקשה לסיוע המשפטי לצורך מינוי עוד ואני רוצה שהבקשה שלי תתקבל ולא תדחה מחוסר סיכוי משפטי. תודה מאוד מעריכה תגובה כנה ומקצועית
