אחותי בת 54 בעלת צרכים מיוחדים נמצאת בדיור מוגן מסודר בנתניה: "כפר עידוד". משום שלא היינו בקשר רציף עם השנים נתבקשתי למצוא לה אפוטרופס אבל גיליתי לתדהמתי שתפקידו זעיר ביותר:

החלטה הנוגעת לבעיה רפואית בלבד לכשתקרה! אם בכלל. זה נשמע לי אבסורד לשלם לבן אדם מעמותה תשלום חודשי עבור כמעט כלום!! הוא אינו מעורב רגשית בחייה. לא מבקרה ורק אם יש סוגייה רפואית כלשהי הוא יחליט עבורה. לא זו בלבד שהעיתונות גדושה על כך שכל העמותות האלו מושחתות מהיסוד.

כמו כן יש ברשותי דירה שאני משכיר, לא יתכן שאיש זר ינהל את רכושי וגם על זה אשלם לו סכום חודשי. זה בלתי נתפס. אני אהיה מרושש כלכלית ונפשית. אשמח לדעתך תודה.