היי, אני עובדת בחנות מסויימת כבר כחודש וחצי.
בשבועיים הראשונים הייתי בהתלמדות ובמשך כל החודש עבדתי במשרה מלאה כל יום. בין 4 ל7 שעות.
יצא פעם אחת שעבדתי 7 ימים בשבוי במוצש נסעתי לשעתיים עבודה לא בחנות שאני עובדת בה בחנות אחרת שמצריכה כשעה וחצי נסיעה (אני נוסעת בתחבורה ציבורית) לאחר 50 דקות עבודה התקשרתי למנהלת כדי לברר איך אני עובדת במשך השבוע והיא אמרה לי שאני אלך הביתה כי אין עבודה (כן,לאחר 50 דקות אחרי שנסעתי שעה וחצי ויש לי עוד שעה וחצי נסיעה חזרה)
יום למחרת לא הרגשתי טוב ולא הגעתי לעבודה והמנהלת די כעסה שזה לא יכול לקרות דבר כזה.
במשך יום שלם ניסיתי לחפש אותה רק בערב היא ענתה לי ואמרה לי לא לבוא מחר שאין צורך.
יום למחרת שוב חיפשתי אותה עד הערב ואמרה לי להגיע לעבודה שוב בחנות הרחוקה יותר לביתי ולאחר 3 שעות שיחררה אותי.
במשך 3-4 שבועות אני ישבתי בבית וחיכיתי לתשובה ממנה.
מחר אני חוזרת לעבוד.
סיכמתי איתה בראייון עבודה שהחל מחודש ספטמבר אני לא יכולה לעבוד יומיים מסויימים והיא תמיד אמרה שאין בעייה לגביי זה ושאני לא אדאג. עכשיו היא לוחצת עליי לבוא בשעות הערב (אני לומדת מוקדם בשעות הבוקר במרכז וחוזרת די מאוחר הביתה והיא רוצה שמייד לאחר הלימודים אבוא לעבודה)
גם שכחתי לציין את העובדה שאנחנו ב22 לחודש ועדיין לא קיבלתי את הצ'ק של העשירי לחודש מכיוון שהיה בעייה אצלהם בחברה ואני עדיין ממתינה לצ'ק.
האם זה הוגן כלפיי היחס הזה? ואם לא מה אני יכולה לעשות בנידון?
