עבדתי אצל אדם בן 79 (לא סיעודי) כל השבוע (גם בחג/שבתון) אחה"צ ל-4 שעות. בתו שחיה באטליה ביקשה שאלווה אותו בשעות אחה"צ ומלכתחילה אמרה לי שאם לא יתאים לי, שאודיע לה לפחות שבועיים מראש, ובשל היותה חיה בחו"ל. התשלום היה ללא תלוש ולא עבדתי בעבודה אחרת באותה תקופה. באוקטובר הודיעה לי שבכריסמס האב יסע אליה ל20 יום ואח"כ אמשיך לעבוד כרגיל. לא הונחייתי מה לעשות בפרק זמן זה ואיך ישולם לי, אך מאחר והתשלום היה נדיב, הנחתי שניסתדר. יום לפני שובו, הבת התקשרה אלי ואמרה שעבודתי תיפסק. מאחר ונותר לשלם לי עבור מחצית החודש האחרון, בביקורה הבא היא תשלם את היתרה. בפועל עבדתי אצל אביה5.5 חודשים וכולל חופשתו בחו"ל – 6.25 חודשים. הלכתי לברר מה הזכויות שלי. כעת היא בארץ. נפגשנו והיא הסכימה לשלם רק עבור מחצית החודש האחרון לפני נסיעת האב ולגבי יתר הנושאים שהעליתי (ר"מ). אמרה לי שנועצה עם עורך דינה (מסחרי) והוא טוען שלא מגיע לי כלום.
בזמנו לא ידעתי שבסופשבוע וחגים מגיעה לי תוספת 50% ולא ביקשתי. הבת אמרה שלא מגיע לי לדרוש רטרואקטיבית התוספת ושהטעיתי אותה. לציין שבסכום ששילמה לי עבור השבועיים שנותרו כן הכללתי 150% עבור שבתות, כך שבעצם זה, היא כביכול מכירה בכך. האם חייבים לשלם לי לפי החוק את התוספת רטרואקטיבית על כל השבתות והחגים שעבדתי ? מדובר בכ-4000 ש"ח.
לגבי נסיעתו לחו"ל: מה מגיע לי לפי החוק בסיטואציה שבה הפרנסה והתעסוקה שלי מופסקים ל-3 שבועות באופן חד צדדי ומצד שני מצפים שאחזור לעבודה בשובו. מגיע לי תשלום עבור ימי עבודה אלה? מה חובת המעסיק במקרה זה?
הודעה על פיטורין: מאחר והתבקשתי לתת מצידי הודעה של שבועיים מראש, אם אעזוב, האם מגיעים גם לי מגיעה אותה הזכות לשבועיים כשאני מפוטרת? האם זה בעצם נחשב להסכם שבע"פ.
