פורום עורכי דין

דרור שלום,
אני אתחיל מהסוף. מובן שהיא יכולה להחליף את יום העבודה.
לגבי ימי החג, ההלכה אומרת שעל מנת לשלם לעובד בגין ימי חג עליו להיות יום לפני ויום אחרי.
במקרה שלכם, העובדת ממילא לא יכלה לפעול בהתאם להוראות החוק.

אחז אגם, עו"ד
מנהל פורום דיני עבודה

ראשית כל, תודה רבה.
תשובתך האירה לי את הדרך ומכאן עשיתי חיפוש קצר בגוגל כדי להגיע להוראת החוק.
מצאתי דבר מעניין , מצטט:

"תשלום עבור ימי חג לעובד אשר אינו עובד מדי יום ביומו, לפי סידור עבודה קבוע בהסכמת המעסיק:

בענין מן סילביו אולבידיו[1] נקבע כי "חזקה על עובד, ועובד יומי בכלל זה, כי הוא מתייצב לעבודתו באופן סדיר ובכל אותם ימים שבהם עליו לעשות כן, אלא אם היתה לו סיבה להיעדרות. על הטוען ליוצא מן הכלל – במקרה שלפני- המעבידה, הנטל להוכיח כי נעדר העובד ולא הגיע למקום עבודתו סמוך ליום חג" .

בפ"ד בענין מן סילביו לא טען המעביד כי העובד נעדר ולא הגיע למקום עבודתו סמוך ליום החג, ולכן נפסקו לזכות העובדים דמי חגים מלאים.

יוצא איפוא , כי עובד שעתי, המועסק לדוגמא יומיים בשבוע לפי סידור עבודה קבוע, יהיה זכאי לתשלום בעבור דמי החגים, אם יום החג חל ביום בו אמור היה לעבוד (זאת מאחר וההיעדרות יום לפני החג ולאחריו הינה בהסכמת המעביד ובהתאם לסידור עבודה קבוע)."

האין בכך משום סתירה לאשר רשמת לי? מה דעתך?

דרור שלום,
דע ראשית כי מדובר בפסק דין של בית הדין האזורי ועל כן איננו הלכה מחייבת.
הפסיקה באופן כללי קבעה כי על מנת לקבל דמי חג צריך לעבוד יום לפני ואחרי.
יחד עם זאת יש תקדימים, אולם זו אינה ההלכה הרווחת.

בפועל, אם תאמר לה שיש יום אחר שאתה מעוניין וכך היא תוכל לקבל את כספה על עבודה בפועל, גם אם היא תסרב, בית הדין לא ילך עימה.

אחז אגם, עו"ד
מנהל פורום דיני עבודה